TDKAU פרק 28:)

פרק 28.

"כן.. קרה משהו." עניתי לג'ס, והתיישבתי לידה. "אני די רבתי עם האקס שלי.." אמרתי לה, מנגבת את דמעותיי. "הוא בן אדם מגעיל."
"אף פעם לא סיפרת לנו עליו.." היא אמרה, מלטפת אותי במטרה להרגיע. "מה הסיפור שלו?"
"הוא.. הוא בגד בי." לא יודעת למה, הרגשתי בנוח לספר על זה לג'ס. במיוחד לה.
"איך זה אפשרי?" היא שאלה אותי, מרימה גבה. "הוא כנראה מפגר."
"לא.. הוא לא.. הוא בן אדם רגיל לגמרי. פשוט הוא עף על עצמו." אמרתי לה, בדיוק מה שחשבתי על הארי. "כנראה הוא לא טיפוס של בחורה אחת."
"הוא אידיוט." היא אמרה לי, קמה מהמיטה. "עכשיו בואי נחייך קצת.. אנחנו עומדות להגשים חלום!" היא אמרה, מחייכת.
קמתי מהמיטה, והתחלתי לארוז את הדברים ביחד עם ג'ס. אנחנו טסות ! :)

*פלאשבק.*
התעוררתי. הייתי בפארק גדול, שכובה על הדשא. קמתי, עם יד אחת על ראשי. זכרתי את המפגש עם הזר המפחיד, שכנראה אנס אותי, אבל לא זכרתי מה קרה אחרי שהפשיט אותי במכונית. כנראה שחבט אותי חבטה חזקה, האיש.
כשקמתי, בגדיי היו על גופי. סידרתי אותם מעט, והתחלתי ללכת לכיוון הבית. דמעות בעיניי.
תמיד, בתור ילדה קטנה פחדתי. פחדתי כששמעתי על אנסים שמסתובבים ברחובות, פחדתי לחוות דבר כזה גם. אני זוכרת שלא הייתי מסכימה לצאת מהבית בחושך לבד מרוב הפחד.
התהלכתי ברחוב, ובמהרה זיהיתי את הבית שלי. עליתי ללמעלה במדרגות, לא מפסיקה לבכות. בראשי צצו מן תמונות כאלו, מזכירות לי את מה שהיה. ניסיתי להירדם, לשכוח מהכל. אבל לא הצלחתי. לא הצלחתי כלל.
קמתי מהמיטה, והתחלתי להתהלך בחדר. לפעמים זה מה שמעייף אותי, וגורם לי לרצות לישון. אך לא, נשארתי ערנית ובוכייה. עדיין רואה במוחי את התמונות האלו, שמזכירות לי הכל. רק רציתי לשכוח.
ופתאום, הרגשתי שאני מצליחה לנוח. הרגשתי את עצמי נרדמת לאט לאט. השעה הייתה כבר ארבע-חמש לפנות בוקר, ומצאתי מנוחה.

*רגיל*

"הכל מאורגן?" עמדנו אני, ג'ס, וי וקרול ובדקנו שהכל מסודר. האונייה הגיעה, ואנחנו היינו צריכות ללכת לבית של אחד השופטים. עדיין לא ידענו מי יהיה השופט שנתארח אצלו, אבל כולנו קיווינו שזו תהיה דמי. לא רק בגלל שאנחנו סופר מעריצות שלה, אלא גם בגלל שהיא הכי עדינה מבין השופטים. וגם כי היא מאוד מתה עלינו :)
עלינו על האונייה, יחד עם כל שאר הלהקות.
ההפלגה הייתה די ארוכה. בזמן שכל שאר הלהקות התכוננו ושרו הרבה, ארבעתנו התיישבנו, ודיברנו.
"ג'ס, איך נכנסת לבית שלי?" שאלתי אותה, מחייכת.
"אתמול שכחת אצלי מפתח. אז לקחתי.." היא אמרה לי, "הוא באחת המזוודות שלך. הכנסתי לך אותו."
"איזה שיר אנחנו נשיר אם נעבור?" קרול שאלה אותנו, ואנחנו הרהרנו.
"קודם כל נעבור, אז נחליט.." וי אמרה, למרות שאני די רציתי כבר לחשוב על שיר.
"בטח דמי תעזור לנו לבחור." ג'ס אמרה. "כלומר, אם דמי תהיה השופטת שלנו."
"את יודעת, אן?" קרול אמרה, גורמת לי להסתכל עליה. "את נראית לי ממש מוכרת, אני לא זוכרת מאיפה.."
"אנחנו בלהקה ביחד." אמרתי לה, מגחכת. "את לא זוכרת?"
"גם לי היא נראית מוכרת.." וי אמרה לנו, והניחה את ידה על הסנטר, חושבת על משהו. "אבל בלי קשר ללהקה. אולי מלפני זה?"
"אולי מהדוגמנות או משהו.." אמרתי להן. "אני מדגמנת הרי."
"אני חושבת שראיתי תמונת פפראצי של מישהי שממש דומה לך.." ג'ס אמרה, גורמת לי לפקוח עיניים. "אבל אין סיכוי. אם אני זוכרת נכון, זה היה עם וואן דיירקשן.. ואת אמרת לי שאת לא מעריצה שלהם." היא אמרה, ובדיוק נזכרתי בשקר הזה שלי. שאמרתי שאני לא מכירה אותם, לא מעריצה שלהם ואין לי רצון להכיר. ישר שלושתן, שהיו מעריצות שרופות, התחילו לדבר עליהם ועל איך שאני חוצפנית שאני מדברת עליהם ככה. אבל אם הן היו יודעות.. הן היו מבינות הכל.
"אני חושבת שאם תסתובבי איתם מידי פעם, את תראי איזה נשמות טובות הם." קרול אמרה לי, גורמת לי לגחך.
"למה, את הסתובבת איתם?" שאלתי אותה, והיא ענתה לחיוב.
"כן!" היא אמרה, מתרגשת. "בראש שלי. כל יום בננדוס." בדיוק אז, נזכרתי במסעדה הזאת, ננדוס. נייל לקח אותנו לשם עוד כשהייתי בבריטניה לפני שבועיים. עוד מתי שאני והארי היינו ביחד..
"אולי נפסיק לדבר על וואן דיירקשן?" אמרתי, נאנחת. לא רציתי לדבר עליהם כל כך הרבה, כדי לא להתפרץ בבכי. כל פעם כשמדברים עליהם, אני רק נזכרת איך היה לי כיף איתם. איך היה לי כיף עם הארי. והאמת היא, שאני אוהבת אותו. אני עדיין אוהבת אותו, למרות שהוא פגע בי כל כך הרבה פעמים. למרות שהוא גרם לי לבכות כל כך הרבה פעמים. ועכשיו אני קולטת, שבסך הכל עשיתי בשכל בעבר כשהייתי מתנגדת מלנשק אותו. כי בסך הכל, אז לא הייתי פגועה. ועכשיו אני מבינה. הייתי בסך הכל סטוץ.
"אן? את איתנו?" ג'ס העירה אותי ממחשבותיי, ואני חייכתי אליה.
"כ..כן." גמגמתי, בדיוק כשראיתי שהספינה עגנה ואנחנו צריכים לרדת. כולנו קפצנו ממקומנו, מחכות כבר לדעת מי השופט שלנו, ואיך הבית שלנו. ירדנו מהספינה, ארבעתנו, מחזיקות ידים. היינו שמחות ומאושרות. וגם מתרגשות. רק שיאמרו לנו כבר, מי השופט שלנו!
להפתעתנו, עוד לא הגענו לבית. במקום שאליו הגענו חיכו לימוזינות, אחת לכל להקה, וביקשו ממנו לעלות עליה. עלינו ארבעתנו, אני לידהחלון וליד ג'ס. ג'ס ישבה ליד קרול, וקרול ישבה ליד וי.
"מי אתן חושבות שהשופט יהיה?" וי שאלה אותנו, וקיבלה שלוש תשובות ממש 'שונות':
"דמי."
"דמי!"
"דמי:)"
"גם אני רוצה שדמי תהיה השופטת שלנו.." וי אמרה, מחייכת למשמע שלושת התשובות הדומות.
ואם זאת תהיה דמי.." ג'ס אמרה, "מי אתן חושבות שהיא תביא כדי לעזור לה בשיפוט?"
"מיילי או סלינה :)" וי אמרה,כמעט בבטיחון.
"אולי.." קרול אמרה, מוסיפה קצת מתח ומיסתורין. "ואולי היא תביא את נייל.."
"כן! הריי הם חברים טובים!!" ג'ס אמרה, מתלהבת. "פליז שזאת תהיה דמי!!! ושהיא תביא את נייל! והיא תספר לנו ראשונות שהם יוצאים."
"הם יוצאים, את לא יודעת?"פלטתי, והשלושה הסתכלו עליי,מבולבלות.
"הם לא מדברים על זה כל כך.." ג'ס אמרה.
"איך את יודעת שהם יוצאים?" וי שאלה אותי, ואני ניסיתי לחשוב על תירוץ. העובדה שחזרתי מבריטניה רק עזרה לי. אני אכחיש כל קשר שלי לוואן דיירקשן. אני לא מוכנה לחשוב עליהם שוב, ואני כל יום ויום מצטערת על זה שצירפו אותי ללהקה של דיירקשניות מטורפות. כלומר, הן נחמדות וחברות טובות! אבל הן כל הזמןמזכירות אותם, ו.. זה גורם לי להתגעגע.
הלימוזינה עצרה, ליד בית גדול. גדול? ענקי! כבר מבחוץ זה היה נראה בית של מפורסמים, עשירים. רואים שזה בית של אחד עמיד.
יצאנו מהלימוזינה, מסונוורות מהיופי של הבית. ראינו שאחת הלהקות, קבוצת בנות בשם 'טרי סטארס' [שלוש כוכבים, כי הן היו שלוש בנות.]
הן היו שלוש אחיות, סנוביות שמקניטות את כולן. כל כך מזכיר לי תיכון עכשיו.. אבל לנו אין כוח לדרמות האלו, אנחנו רק רוצות לעשות קצת כיף. או לי לנצח על הדרך..
הן היו שרות מדהים, אבל אני לא חושבת שהן יעברו שלב. כי יש יותר טובים מהם -,-
בזמן שאנחנו נכנסנו לחצר, מחכים לשאר הלהקות, פטפטנו קצת עם האחיות ה'נחמדות'.
האמת היא שבפעם הראשונה הן לא הקניטו אותנו בדרך כלשהי, אבל הן לא זרמו בשיחה. דיברנו ארבעתנו, בזמן ששאר הלהקות מתחילות להגיע. וכך סיימנו, 6 להקות שמתוכן שתי להקות, יחזרו הביתה. כל כך לא בא לנו לחזור הביתה, במיוחד לא עכשיו.
חיכינו וחיכינו, ופתאום נפתחו הדלתות. ומתוך הדלתות יוצאו ..