demi_direction
מתחחחחח!!!!! :OO

TDKAU פרק 30 פרק ארוך

demi_direction 10/09/2013 926 צפיות 6 תגובות
מתחחחחח!!!!! :OO

"אן, קרה משהו?" ראיתי את קרול הולכת לכיווני, לבדה.
"ל..לא.." גמגמתי, מונעת מהדמעות להמשיך לנזול. אני מתגעגעת להארי! הוא בגד בי, אני יודעת. אבל אני כל כך אוהבת אותו.. כל דבר עכשיו מזכיר לי אותו! והשבוע הזה שנייל עזר לדמי באקס פקטור.. רק גרם לי להבין יותר עד כמה שאני אוהבת את הארי, עד שאני כבר לא מצליחה להסתכל לחבר הכי טוב שלו בעיניים מרוב שהוא מזכיר לי אותו.
אני לא אצליח לשיר את השיר הזה. אני לא אצליח! אני מפחדת לבכות פתאום. אני רוצה שיחשבו שאני חזקה, לא כזאתי שבירה!
"את בטוחה?" קרול שאלה אותי, ומחזיקה את ידי. היא משכה אותי בעדינות לכיוון הספסל שהיה קרוב למקום שבו עמדתי, והתיישבנו.
"אני לא באמת שונאת את וואן דיירקשן." התחלתי לספר לה. "האמת היא, שאני חושבת שהם שרים ממש יפה."
"אז למה את אמרת לנו שאת לא אוהבת אותם?" קרול שאלה אותי, נראית מבולבלת. בכל מקרה, איזה סיבה יש לי ששיקרתי ככה?
"האקס שסיפרתי לכן עליו.." אמרתי, "זה הארי סטיילס." פלטתי, אחרי שנשמתי נשימה עמוקה שגרמה לי לומר זאת ברוגע. "התחלנו כידידים ממש טובים, ופתאום התחלנו לצאת.. אהבתי אותו, והוא אהב אותי. אבל.." אמרתי, מנגבת את דמעותיי. אסור לי להישבר, אבל אני לא יכולה לעצור את עצמי מלבכות..
"הוא בגד בי. עם החברה הכי טובה שלי." אמרתי, מתחילה לבכות. היא חיבקה אותי, ובכיתי על הכתף שלה. כיף שמישהו נותן לך ככה את הכתף שלו, כדי שתבכי אליה. זה נותן לי הרגשה שקרול היא חברה אמיתית.
"למה הוא עשה את זה?" היא שאלה אותי, ואני התרוממתי למצב ישיבה.
"אני לא יודעת.." אמרתי לה. "הוא הסתיר ממני. וגיליתי את זה במקרה, ביום שטסתי חזרה לארצות הברית. הייתי מטיילת הרבה בבריטניה, והייתי מתגוררת אצל הארי." סיפרתי לה, בקול חנוק. "בגלל זה אמרתי שאני לא אוהבת אותם.. כל דיבור שלכן עליהם גורם לי לבכות! להישבר!" אמרתי לה, המילים בקושי יצאו ממני מרוב דמעות ובכי.
היא קמה מהספסל, עוזרת לי לקום ממנו גם.
"אני חושבת שאנחנו צריכות לדבר על זה עם שאר הבנות.." היא אמרה לי, "אני לא רוצה לראות אותך בוכה יותר. במיוחד לא בגלל האדיוט הזה."

החזקתי במיקרופון, חזק חזק, מחכה שהמוזיקה תתחיל. והיא התחילה.
http://www.youtube.com/watch?v=Vh0kmajcVxo
" Maybe it's the way she walked, straight into my heart and stole it
Through the doors and past the guards, just like she already own it "
תהיי חזקה , תהיי חזקה , תהיי חזקה ,
"I said can you give it back to me, she said never in your wildest dreams" ג'ס שרה, והיה תור כולנו לשיר. ואני, רק חושבת לעצמי.
תהיי חזקה, תהיי חזקה, תהיי חזקה,
התחלנו לקפץ על הבמה ולעשות מה שבראש שלנו, תוך כדי שאנחנו שרות.
"And we danced all night to the best song ever
We knew every line now I can't remember
How it goes but I know that I won't forget her
Cause we danced all night to the best song ever
I think it went oh, oh, oh
I think it went yeah, yeah, yeah
I think it goes…"
החזקתי שוב חזק את המיקרופון, נעצרת על הבמה. תהיי חזקה, תהיי חזקה, תהיי חזקה.
"Said her name was georgia rose, and her daddy was a dentist" קרול שרה, ואני מסתכלת עליה, בולעת את רוקי. תהיי חזקה, תהיי חזקה, תהיי חזקה.
"Said I had a dirty mouth, but she kissed me like she meant it" שרתי, מעיפה מבט לג'ס, ששרה שוב.
"I said can I take you home with me, she said never in your wildest dreams" ג'ס שרה, ושוב, שרנו את הפזמון, משתוללות על הבמה. תישארי חזקה, תישארי חזקה, תישארי חזקה.
" You know, I know, you know I'll remember you,
And I know, you know, I know you'll remember me,
And you know, I know, you know I'll remember you,
And I know, you know, I hope you'll remember how we danced, " קרול שרה, ואנחנו המשכנו לשיר את הפזמון. סיימנו את השיר, מביטות בשופטים מחוייכות. הם היו גם מחוייכים, ומכאן הסקנו שהם נהנו מלראות אותנו מופיעות.
"אני חושב שלעשות אתכן להקה, היה הדבר הכי טוב שקרה כאן." סיימון אמר, גורם לנו לקפוץ משמחה. "אתן נועדתן לשיר ביחד."
"אני מסכימה עם סיימון." קלי [נראה לי קוראים לה קלי] אמרה, גורמת לנו לחייך. "אתן שרות כל כך יפה ביחד!"
"אני חושבת שיהיה קשה להתחרות מולן." פאולינה אמרה. דמי, בשלב הזה, לא דיברה אלא רק מחאה כפיים בהתלהבות. היא באמת מתגאה בנו, חשבתי.
אנחנו ירדנו מהבמה, מחכות לתוצאות.
*אחרי כמה שעות.*
"עכשיו אנחנו נאמר, לפי סדר אקראי, את כל מי שעובר." המנחים אמרו, עושים קצת מתח. אנחנו עמדנו, מחובקות, מחכות שיאמרו את השמות שלנו.
"טורי" הוא התחיל להקריא, "סמנתה, רייצ'ל, דרייק, אלכס" הוא המשיך והמשיך, ואנחנו מחכות שיאמר את שמנו. נו, מה איתנו?!
נשארנו רק ארבעה על הבמה. אחת בשם טניה, שהייתה בת 30, אחד בשם דמיאן, שהיה בן 18, והלהקה הזאת, טרי סטארס, עם הבנות המפונקות האלו.
"והבאות שעוברות.." המנחה אמר, יוצר מתח. קיוויתי שאלו יהיו אנחנו! כי אם נישאר מהשניים האחרונים, נצטרך להתחרות. וזה יהיה קשה, כי כולם שרים יפה. "הן.."


תגובות (6)

מתחמתחמתחמתחמתחמתחמתח אני מתה תמשיכייי אמרתי כבר כמה אני מאוהבת בסיפור הזה?? אם לא אז תדעי אני מאוהבת בסיפור הזה!

10/09/2013 12:30

תמשיכי!!!

10/09/2013 12:35

תמשיכיייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!

10/09/2013 12:40

דוווקא במתח??????????. נווו תמשיכיי

10/09/2013 12:45

תמשיכי!!!!!!!!!

10/09/2013 13:28

נו באמת דווקא פה החלטת להפסיק???סתם ככה…חצופה!!!
תמשיכי במיידי

10/09/2013 14:39
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך