TDKAU פרק 33 + 34 + little things

פרק כפווול! ממש כמו שהבטחתי :)
וגם, העלתי את little things על הדרך. :-)
מקווה שאהבתן !

..
TDKAU
פרק 33

"לאן נעלמת לנו ?" שמעתי את קרול אומרת, כשמצאתי אותן. סוף סוף.
"מ..מה?" שאלתי אותן. "נעלמתי?"
"ברחת מהבמה.." ג'ס אמרה לי. "משהו קרה?"
"לא..לא." אמרתי להן, מחייכת חיוך מזוייף שמשדר ביטחון. "אני בסדר. פשוט.. הרגשתי סחרחורת."
"את בטוחה?" וי שאלה, מרימה גבה.
"כן. בטוחה וחצי." חייכתי, והן חייכו אליי בחזרה. "פספסתי משהו?"
"לא ממש.." קרול אמרה לי. "אבל אני חושבת שראיתי כאן את הארי."
"שיט.." מלמלתי. ידעתי, ידעתי שהוא יבוא לפה! "יש מצב שאנחנו יוצאות מפה?"
"יש מסיבה עכשיו אצל פאולינה. אין מצב שאנחנו מפספסות!" קרול אמרה לי, ואני נאנחתי.
"ואם אני אראה שם את הארי?" שאלתי אותן, והן חיבקו אותי.
"אל תדאגי.." וי אמרה לי. "אנחנו נדאג כבר להבריח אותך משם."
הבנות ניתקו את החיבוק, גורמות לי לחייך. והפעם, לא חיוך מזוייף.
"תודה, בנות.. אני חייבת לכן." אמרתי להן, ואנחנו הסתובבנו, מתחילות ללכת לכיוון היציאה, תוך כדי שאנחנו לא מפסיקות לדבר על ההופעה היום על הבמה.
פתחנו את הדלתות, יוצאות ושומעות את הצרחות הרבות. אנחנו הולכות, מרוצות. זאת פעם ראשונה, אני חושבת, שכל הצרחות האלה הן בשבילי. הרי אני הייתי רגילה להסתובב עם הארי, שתמיד עצרו אותנו ברחוב כדי לקבל חתימה *ממנו*, ולא *ממני*.
המשכנו ללכת, ונכנסנו ללימוזינה שלנו. כן, ללימוזינה שלנו. היה לנו נהג צמוד שהסיע אותנו לכל מקום, פתח לנו את הדלתות..
מצד אחד זה כיף, ומצד שני.. אני די מרחמת עליו שהוא צריך בערך 'לשרת' אותנו. במקום לעבוד במשהו טוב, הוא צריך לקרוע את התחת רק כדי שנהיה מרוצות.. בגלל זה, אנחנו ארבעתנו החלטנו שלא להעמיס עליו הרבה ולא לבקש ממנו הרבה דברים. לעומת 'טרי סטארס', שהיו חייבות לקחת את הנהג הפרטי שלהן לשרת אותן גם בקניות, גם בבישול..
נסענו למסיבה. הבית של פאולינה, הוא ע-נ-ק-י-!
נכנסנו לבפנים, רואות את כל המתמודדים רוקדים. היו שם גם כמה וכמה מפורסמים שיכולתי לזהות, כמו סלינה גומז, מיילי סיירוס, ג'סטין ביבר, וויל איי אם, בריטני ספירס ועוד כמה, חלקם יכולתי לזהות וחלקם לא.
וכמובן, בשולחן אחד וגדול ישבו ארבעת השופטים, סיימון דמי קלי ופאולינה.
"הנה הבנות האהובות עליי!" דמי אמרה כשקלטה אותנו, וקמה. היא רצה אלינו, מחבקת אותנו.
"היי דמי!" אמרנו לה, והיא ניתקה את החיבוק, מחייכת.
"מזל טוב על המקום השני!" היא אמרה לנו. "ובנינו, ההפרש בין ההצבעות שלכן לשל לי בראון היה ממש קטן." היא אמרה לנו. "בערך 100 הצבעות."
"וואו, מגניב!" אמרתי, ואנחנו התחלנו להתהלב.
"בכל מקרה, תהנו קצת.. תשתו.. תבלו קצת לפני כל החזרות של האקס פקטור." דמי אמרה לנו, מסתכלת לכיוון הדלת. "אני כבר חוזרת."
הסתובבתי לכיוון הדלת, קולטת שם את להקת וואן דיירקשן. דמי התקרבה אליהם, חיבקה אותם חזק חזק, ואז משכה את נייל ללמעלה. ;-)
אני הסתכלתי עליהם, במבט פגוע, מבטי נח על הארי, שחיפש לא-אכפת-לי-מה בחדר. ופתאום, כשמבטו נפגש בשלי, אני הלכתי משם מקווה שלא ילך אחריי. ממש לא היה לי כוח לכל ההסברים שלו.
חיפשתי את חדר האמבטיה, שאותו מצאתי בקומה השניה. נכנסתי, נועלת את הדלת אחריי.
הייתי שם בערך חמש דקות, עד ששמעתי תקתוק.
"מי זה?" שאלתי, מקווה שלא לשמוע את קולו של הארי.
"ג'ס." ג'ס אמרה לי, ואני פתחתי את הדלת, מכניסה אותה ונועלת בחזרה.
התיישבתי על הרצפה, נשענת על הדלת. ג'ס התיישבה מימיני. "מה קרה?"
"הארי." עניתי, במילה אחת. "זה מה שקרה." נאנחתי.
"הוא כאן?" היא שאלה אותי, נשענת גם היא על הדלת.
"כן.. הוא והשאר." אמרתי לה. "וגם היא.."
"החברה הכי טובה שלך?" היא שאלה אותי, והנהנתי.
" *לשעבר* " תיקנתי אותה, ונאנחתי. כמובן שהיא הייתה שם. הרי הארי לא יספר לחבר הכי טוב שלו שהוא התמזמז עם החברה שלו, למה שהוא יגיד? הרי לחברה שלו הוא לא סיפר.
אחרי כמה דקות של שתיקה, ג'ס קמה והושיטה לי את ידה.
"אולי נצא לשם ונהנה?" היא שאלה אותי, עוזרת לי לקום. "תתעלמי מהארי אם הוא יבוא אליך. את לא צריכה להסתגר בחדר האמבטיה עד שהוא ילך, במקום להנות.."
"צודקת." אמרתי לה, מנסה לחייך. יצא לי חיוך ממש קטן. "יאלה, נצא."
פתחתי את הדלת, ושתינו יצאנו. וכמובן, עם המזל שלי, מי שהיה מול החדר, היה הארי.
ג'ס הסתכלה עליו, מבט עצבני בפניה, והיא משכה אותי משם, לא מוכנה לתת לי לדבר איתו. או להסתכל עליו.
"רוצה לשתות משהו?" היא שאלה אותי, ואני הנדיתי ראשי.
"אני רוצה לשבת." אמרתי לה. "לנוח."

*נקודת מבט הארי.*
"נו, מצאת אותה?" זאיין שאל אותי, כשהתיישבתי לידו.
"לא." עניתי לו. "כלומר, כן. אבל היא הלכה עם חברה שלה."
"אתה חייב למצוא אותה ולדבר איתה." זאיין אמר לי. "וגם עם לואי. אתה לא סיפרת לאנה, ותראה את המצב שלך איתה עכשיו! אתה רוצה גם שאתה והחבר הכי טוב שלך תריבו בגלל זה?"
"לא.." אמרתי לו. "אבל הוא לא יסלח לי. בחיים."
"זה לא שהתכוונת לנשיקה הזאתי." זאיין אמר לי, לוגם מהמשקה האלכוהולי שלו. "וחוץ מזה, היא מנצלת אותו. אתה רוצה שלואי יימשיך להיות מנוצל, בזמן שאתה תסתכל מהצד ולא תעשה כלום?" הוא אמר.
"שמתי לב שכשאתה שותה אלכוהול.. אתה הכי עוזר." אמרתי לזאיין, טופח על שכמו. "אני אלך לדבר איתו.. או איתה. מי שאני אמצא קודם."
התרחקתי מזאיין, מחפש את לואי או אנה. אחד מהם. אך לא הצלחתי לראות אף אחד. המקום היה מלא באנשים רבים, ובקושי יכולתי להתהלך שם מבלי ללכת לאיבוד בין כל האנשים.
"היי הארי" שמעתי קול מוכר אומר, ואני הסטתי מבטי לכיוון אחד החדרים. שם ראיתי את לואי וג'יין.
"היי לו' " אמרתי כשראיתי את לואי, ונכנסתי לחדר. "יש מצב שאני מדבר איתך שניה, לבד?"
"כן, בטח.." לואי אמר, מנשק את ג'יין נשיקה קצרה בפה, ויוצא. ג'יין קרצה לי, ואני הסתכלתי עליה, עצבני.
"כן האז?" לואי שאל אותי, כשנכנסנו לחדר שינה. לואי התיישב בקצה המיטה, ואני לידו.
"תקשיב, אני יודע שאתה תכעס עליי עכשיו.. אולי קצת תשנא אותי.." אמרתי לו, שותק לרגע וחושב במוחי בדיוק מה אומר לו, כדי שישמע הכי פחות נורא.
"מה קרה? אתה מדאיג אותי."
"זה קשור לג'יין." אמרתי לו, רואה את המבט המודאג בפניו. "אנחנו סוג של התנשקנו.."

פרק 34..

אני השפלתי מבטי, וחזרתי להביט בלואי כששמעתי אותו צוחק.
"כן, בטח.." הוא אמר לי. "האחד באפריל היום ?!"
"לא, לואי.. אני רציני." אמרתי לו, ועוד יותר הרגשתי רע. הוא חשב שאני עבדתי עליו! הוא בטח סמך עליי שאני לא אעשה דבר כזה.. "תקשיב.. היא כנראה אהבה אותי, והייתה איתך רק כדי שהיא תהיה יותר קרובה אליי.."
"הארי, תגיד לי שאתה עובד עליי." לואי אמר לי. "כי ברצינות שאני אתחיל להאמין!"
"די, לואי, אני לא עובד עליך.." אמרתי לו. "האמת היא שזה קרה די מזמן, ולא ייחסתי לזה חשיבות.. כי אהבתי את אנה! ואז פתאום היא גילתה את זה.. ובגלל זה גם לא דיברנו מלא זמן." אמרתי לו, והייתי על סף דמעות. ראיתי שגם הוא. "אני יודע שאתה בטח תכעס עליי, אבל.."
"למה לא סיפרת לי?!" לואי שאל אותי בטון עצבני, קם מהמיטה. "אתה אמור להיות חבר שלי! אתה.."
"אני לא רציתי שתכעס עליי! לא רציתי לספר לך כי ידעתי שאתה תכעס, אבל הרגשתי עם זה לא טוב! ובגלל זה באתי לספר לך!" אמרתי לו, קם מהמיטה. נעמדתי מולו.
"בבקשה, אל תכעס עליי.. אני לא רוצה לאבד את החבר הכי טוב שלי.." אמרתי, משפיל את מבטי.
"א..אז.. היא ניצלה אותי?" לואי שאל, מגמגם מעט, ואני הנהנתי, מרים את מבטי. הוא הסתובב, ויצא מהחדר.
אני לא נתתי לדמעות לצאת. אני עוד צריך למצוא את אנה.. אני לא רוצה שהיא תראה אותי שבור..

*נקודת המבט של לואי.*
"ג'יין!" קראתי כשנכנסתי לחדר.
"על מה דיברתם?" היא שאלה אותי, מחייכת, והלכה לכיווני.
"את ניצלת אותי." הוא אמר. "זה נכון?"
"שטויות!" היא אמרה. "זה מה שהוא אמר לך?"
"זה ממש לא שטויות." הוא אמר לי. "אז תעני לי, זה נכון או לא נכון?"
היא הסתכלה עליי, מבט נפגע בפנייה. "למה שאני אנצל אותך? אני אוהבת אותך.." היא אמרה לי, ומתרוממת מעט כדי לנשק אותי. אני נרטעתי אחורה.
"אני מצטער.." אמרתי לה. "אני מאמין לחבר הכי טוב שלי." הסתובבתי, מתחיל ללכת. היא אחזה בידי, גורמת לי לעצור במקומי.
"למה אתה לא מאמין לי?" היא שאלה אותי, נעמדת מולי. "אני חברה שלך.."
"הוא אף פעם לא שיקר לי.." אמרתי לה.
"יכול להיות שעכשיו הוא משקר.." היא אמרה לי, ואני עדיין לא האמנתי. הארי? הוא בחיים לא ישקר לי. "יכול להיות שהוא מנסה להפריד בנינו.. בבקשה לואי, אל תעזוב אותי לבד.." היא אמרה, מלטפת את לחיי. אני עצמתי את עיניי, מתענג ממגעה על גופי.
"די!" אמרתי, פוקח את עיניי ודוחף אותה ממני. "הארי אולי הסתיר ממני את זה כל הזמן הזה.. אבל אני עדיין מאמין לו יותר משאני מאמין לך. למה שהוא ירצה להפריד בנינו? הוא הריי אוהב את אנה."
"אם הוא אוהב את אנה.." ג'יין התפרצה לדבריי. "אז למה הוא נפרד ממנה? באותו היום שהיא טסה?"
אני לא הבנתי את פשר דבריה. הוא לא נפרד ממנה, היא נפרדה ממנו! בגלל שהיא גילתה..
"אני יודע שאת משקרת." השפלתי את מבטי, מסתיר את הדמעות. "בבקשה תתרחקי ממני."
יצאתי מהחדר, משאיר אותה שם, עדיין בוהה במקום שבו עמדתי לפני שניה.
לא ידעתי לאן אני הולך. רק רציתי להיות במקום שקט, לנקות קצת את המחשבות.

*נקודת המבט של אנה.*
"אז איך אתן? נהנות?" פאולינה פנתה אליי ואל ג'ס, ואנחנו הנהנו.
"מאוד!" ג'ס אמרה.
"יש לך בית ענקקק!" אמרתי, מתפעלת מממדיו של הבית. ראיתי אותה מצחקקת, לוחשת 'תודה'. צחקקנו גם.
פאולינה הלכה ממנו, התחילה לדבר עם שאר המוזמנים. אני וג'ס סתם דיברנו, צחקנו ובעיקר ניסינו לגרום לי לחשוב על משהו אחר. אבל עדיין, לא הפסקתי לחשוב על זה שאני באמת באותו הבית עם פאקינג הארי סטיילס. הבחור ששבר את ליבי..
"היי, נעלמתן לנו." ראיתי את קרול מאחורינו, והיא חייכה.
"סורי.." אמרתי לה. "איפה ויי?"
"אז זהו, שגם היא הלכה לי לאיבוד.." היא אמרה. "אתן יכולות לעזור לי למצוא אותה? אני חייבת לדבר איתה."
"כן.. בטח.." ג'ס אמרה. "אני אחפש בקומה הזאת, את תחפשי בשניה ואן תחפש בשלישית." היא אמרה, ואני הנהנתי להסכמה.
"תודה, בנות! ואם תמצאו אותה, תסמסו לי.." היא אמרה, ואני מיהרתי להגיע לקומה השלישית. לפחות משהו שיסיח את דעתי..
חיפשתי את וי, חדר חדר. כל מה שמצאתי זה שיכורים מתנשקים *שוכבים* ומתנשקים.
ופתאום, נכנסתי לחדר הזה.. ועם המזל שלי, ראיתי מולי את הארי..

little things…

"תביני.. אני לא באמת אוהב אותה." שמעתיי אותו אומר לה. "אני בסך הכל איתה, רק בגלל הפרסום והכל… אבל אני אוהב רק אותך!"
"באמת?" שמעתי אותה שואלת אותו, והוא נישק אותה.
"חתיכת מנייאק!" נכנסתי לחדר ואמרתי. "אני שונאת אותך!"
*שעתיים לפניי.*
קייל ואני יוצאים כבר יומיים.. תמיד חשבתי שזה יהיה יותר מרגש. כלומר, לצאת עם הבחור שהייתי דלקוה עליו כבר מלא מלא זמן. אבל, אני לא יודעת למה, זה היה די רגיל.. מצאתי את עצמי חושבת עליו הרבה פחות משהייתי חושבת עליו בעבר. ופתאום, אפילו הייתי מוצאת את עצמי חושבת על ליאם..
אני וליאם כבר נפרדנו. ולפי מה ששמעתי, הוא עדיין רווק. כולם כבר יודעים שאני והוא כבר לא ביחד.. אבל אני והוא שומרים על ידידות טובה.
היה צלצול טלפון, ואני עניתי.
"הלו?"
"היי.. זה קייל."
"היי קייל!" אמרתי, מחייכת לעצמי. "רצית משהו?"
"את יכולה לבוא אליי?" הוא שאל אותי. "רק אם את רוצה. נאכל משהו, נראה סרט.."
"כן! כמובן!" אמרתי לו, "אז.. נתראה."
"ביי.." הוא אמר לי.
*נקודת המבט של קייל.*
יופי, היא תבוא. אני ארגנתי את הסלון, הזמנתי סרט.. הכנתי פופקורן.. ושמעתי תקתוק בדלת.
בטח זאת היא, חשבתי לעצמי. פתחתי את הדלת, מופתע לראות שם את..
"רוז?" אמרתי, כשראיתי מולי את רוז ווילסון. "מה את עושה פה?"
"באתי לבקר. ולדבר איתך." היא אמרה, מרגישה בנוח להכנס לבפנים. היא התיישבה על הספה, לוקחת מעט פופקורן.
"מה את עושה?" שאלתי אותה. "קיילי עוד מעט באה.."
"אה, הזמנת אותה?" היא שאלה אותי, נשמעת מאוכזבת. "טוב נו, זה יהיה זריז.
"טוב." אמרתי לה, מתיישב לידה. "מה את רוצה?"
"אני לא מבינה למה אתה יוצא איתה בכאילו." היא אמרה לי. "כלומר, זה נשמע טוב להיות איתה.. לשבור את הלב שלה.. בדיוק כמו שתכננת. אבל אתה לא רוצה פשוט לספר לה את האמת? לחזור להיות איתי?"
"תקשיבי.. זה לא קשור רק ללצאת איתה בכאילו ולשבור לה את הלב." אמרתי, מניח את ידי על הברך שלה. "תחשבי שאם אני יוצא איתה, זה גורם לי להתפרסם. כי היא הייתה יוצאת עם הבחור המזמר.. הם בטוח ירצו לראות את הבחור החדש." אמרתי לה, והיא הנהנה, הנהון הבנה.
"תביני.. אני לא באמת אוהב אותה." אמרתי לה, מלטף את הלחי שלה. "אני בסך הכל איתה, רק בגלל הפרסום והכל… אבל אני אוהב רק אותך!"
"באמת?" היא שאלה אותי, ואני הנהנתי. נישקתי אותה, נשיקה ארוכה וסוחפת.
"חתיכת מנייאק!" פתאום ראיתי את קיילי נכנסת לחדר, ואני נעמדתי על רגליי. "אני שונאת אותך!"
"קיילי, חכי!" אמרתי, ורוז החזיקה את ידי.
"די, תן לה ללכת." היא אמרה לי. "שתבין שאתה לא שייך לה.. ששום דבר לא שייך לה." היא אמרה, מפנקת אותי בנשיקה.