TDKAU פרק 41

– קיי, אז נמשיך למתוח אתכן עם מה שהיה בפרק שעבר, סתם כי רציתי נקודת מבט אחרת :P
הפרק הזה ייררצצחח אתכן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 –

..

-נקודת המבט של שלי.-

"למה את כל כך לא רוצה לספר להם את האמת?" האחות נכנסה לחדרי, ושאלה אותי, תוך כדי שהיא מתעסקת ברשימה שבידה.
"אני לא רוצה שהם ידעו.." הסברתי לה. "שהם ידאגו לי יותר מידי.. הרי אני בריאה לגמריי, לא?" אמרתי לה, בביטחון.
"אבל עכשיו הם חושבים שאת בסך הכל מיובשת. איך את חושבת שהם יגיבו כשהם ישמעו שאת.."
"הם לא ידעו." קבעתי, מנסה להשתיק אותה. רק שלא תאמר את המילה האחרונה. "אני אעשה הכל כדי שלא ידעו."
"אבל שלי.." היא המשיכה לומר. "תחשבי שהם חושבים שאת מיובשת! אנחנו לא משאירים בבית החולים אנשים שהם רק מיובשים. ותחשבתי שאת תישארי כאן עד שתבריאי, לכי תדעי כמה זמן זה ייקח. הם יתחילו לחשוד שאת לא באמת מיובשת.." היא הסבירה לי, והטענה שלה נשמעה צודקת.
"אוקיי.. אז תמצאי תירוץ." אמרתי לה. "כלומר, נמצא ביחד.. רק, אסור לך או לאחד הרופאים לפלוט את זה בטעות לידם. כשאני אצא מזה, אני אספר להם."
"אוקיי, שלי." האחות אמרה, מדביקה לפרצופה חיוך גדול. "אני סומכת עליך. אבל אם הם יגלו פתאום, תזכרי שאני הזהרתי אותך.."
"אוקיי, דנה." קראתי לאחות בשמה הפעם. "אני אזכור. אבל בבקשה, אל תאמרו להם."
"אני אומר לכולם." היא הרגיעה אותי. "אנחנו לא נספר להם את האמת."

-נקודת המבט של אנה.-
"ה..הארי.." גמגמתי. "אני לא מאמינה.. אתה באמת רציני?"
"יותר מרציני." הארי חייך אליי. "אני אוהב אותך. אני מקווה שאת גם אוהבת אותי.."
"ב..ברור.. ברור שאני אוהבת אותך, הארי.." אמרתי, בוהה בשלט הגדול. "וכן.. כן! אני אתחתן איתך!!"