TDKAU פרק 46+47 פרק כפול !

פרק 46

"תקשיבי, אנה.. אני צריכה לדבר איתך." שלי אמרה לי, מתקרבת אליי מעט.
"מה?" שאלתי אותה, והיא הסתכלה על שאר הבנות. מבטה הפך להיות יותר עצוב ורציני. כאילו מה שהיא הולכת לומר לי, כנראה באמת ישפיע על החברות שלי ושלה.. המבט הזה בפנייה גרם לי לדאוג יותר ויותר. היא ניסתה כבר לספר לי כמה פעמים, וכל פעם משהו אחר גרם לה לדחות את זה. ואני ממש במתח, מה היא רוצה לספר לי.
"בפרטיות." היא אמרה לי, ומשכה אותי לבחוץ.
בחוץ היה די חשוך. ראיתי כמה פלאשים של מצלמה, חלק מהפפראצי וחלק מהטלפונים של הבנות שהיו ליד האולם, אפילו כמה בנות צורחות כשהן ראו אותי יוצאת. אולי עדיין לא אמרתי את זה, אבל מידי פעם כשאני יוצאת ברחוב, בנות צורחות כשהן רואות אותי. הרוב מכירות אותי מאקס פקטור, והשאר סתם כי אני חברה של הארי.
וגם, הרוב צורחות כי הן רוצות לרצוח אותי, כי גנבתי להן את האיידול. אותן אני ממש לא מבינה, כשהייתי מעריצה של וואן דיירקשן בחיים לא שנאתי מישהי רק כי היא יצאה איתם..
והשאר, כי הן רוצות חתימה, תמונה..
הלכנו מאחוריי האולם, שלי הולכת מלפניי ואני נמשכת אחריה. לא הבנתי מה היא רוצה, אבל היא כבר רצתה לספר לי משהו כמה ימים.
"נו, שלי, אין כאן אף אחד." עצרתי אותה מלהמשיך ללכת. הייתי במתח, מה היא רוצה לומר?! היינו ליד הכביש, עברו בו מעט מכוניות אך הוא היה נקי ממעריצים או רוצחים.
היא פתחה את פיה. "אני יודעת שאת תרצחי אותי אם אני אומר לך את זה, אבל.." היא אמרה, ומשהו קטע אותה. זאת הייתה ילדה, בערך בגיל 12. היא קלטה אותי, הצביעה עליי וצרחה. עכשיו ככה זה הולך.
אני לא יודעת אם היא מעריצה שלי שרוצה תמונה או חתימה, או שזאת מעריצה של הארי שרוצה לרצוח אותי. או שזאת מעריצה של הארי שמעריצה גם אותי וחושבת שאנחנו חמודים ביחד, אבל כזאתי בחיים לא מצאתי. כאילו באמת תהיה מישהי כזאתי.. אלא אם כן אתן לא רוצות לרצוח אותי, וחושבות שאני והארי חמודים ביחד :) אבל גם אם לא, זה בסדר. אני כבר רגילה ששונאים אותי בגלל זה. אבל באמת שלא אכפת לי, הדבר היחידי שאני יודעת זה שהארי עושה אותי מאושרת, ואני אותו.
( אל תדאגי אנה, אני לא ארצח אותך. העיקר הארי מאושר! ^_^ )
הילדה התקרבה אלי ואל שלי בריצה, עדיין צורחת.
"אני כל כך כל כך מעריצה אותך!! אפשר חתימה?!" היא שאלה, נותנת לי עט ודף.
"כן.. בטח.." אמרתי לה, "איך קוראים לך?"
"ויולט." היא אמרה. "אבל את יכולה לקרוא לי ויי, ממש כמו ויי מהלהקה!" היא אמרה לי, תוך כדי שאני חותמת את השם שלי.
"אפשר גם תמונה?" היא אמרה, ומצלמת אותי ביחד איתה עוד לפניי שבכלל הסכמתי.
"רגע, את חברה של הארי נכון?" היא שאלה אותי, ואני הנהנתי. "אני לא ממש אוהבת את וואן דיירקשן, אבל אתם חמודים ביחד!" ממש לא הבנתי איך אפשר שלא לאהוב את וואן דיירקשן. כלומר, הם כל כך נסיכים! ואני מכירה אותם אישית, אז.. ;)
"תודה.." חייכתי אליה. ופתאום, מאחוריי הילדה, ראיתי גל של בנות צווחניות, רוצות גם חתימה ותמונה.
"רק שיהיה מהר, אני צריכה לדבר איתך." שלי אמרה, ואני התחלתי לחתום ולהצטלם עם המעריצות. זה היה קשה, כי פתאום התחילה לכאוב לי היד והסתנוורתי מהפלאשים של הטלפונים של הבנות. או שזה בגלל הפפראצי שתיעדו את הרגע הזה?
בכל מקרה, גל הבנות הסתיים. אני שפשפתי את עיניי, והסתובבתי לכיוון שלי, במטרה לדבר איתה. שסוף-סוף תספר לי מה היא רצתה לומר. למה אני עומדת לרצוח אותה אם היא תגיד לי את זה..
"נו, שלי?" אמרתי לה, מחכה לשמוע את מה שרצתה לומר. "מה קרה? מה את רצית לספר לי??"
"אני יודעת שתכעסי עליי, אבל.." היא התחילה לומר, בולעת את רוקה. נו כבר, פשוט תספרי. תספרי !
"אני.."
"תנחשי מי זה!" הרגשתי שתי ידיים רכות מכסות את עיניי, ואני כבר זיהיתי לפי הקול הילדותי.
"היי הארי" אמרתי, משתחררת מידיו ומסתובבת אליו. נישקתי אותו בפיו.
"אתה לא אמור להיות בהופעה?!" שלי שאלה, מופתעת.
"כן, נכון.. אתה לא אמור להיות בהופעה?"
"נגמרה." הוא אמר. "שמעתי שהייתן מעולות! איך היה??"
"כן, ככה אמרו.." מלמלתי. "היה נהדר, אבל שוב פעם 'טרי סטארס' הסנוביות האלה הרסו הכל.. :/" אמרתי לו, אבל עדיין חייכתי. פתאום, קרו לנו להיכנס, לשמוע את התוצאות..
"אנה.." שלי אחזה בידי, "אני אדבר איתך אחריי זה."
"אוקיי.." אמרתי, עדיין במתח. מה היא רוצה לספר לי?! מה קרה?!

פרק 47

טרי סטארס ולי בראון המשיכו. וגם אנחנו. מי שהיו צריכים לעזוב, אלה אחת מהלהקות בשם 'רוק אנד בויז', ובחור מקטגורית המבוגרים בשם 'אנדי רולס'.
אנחנו חיכינו בשקט, לשמוע למי הצביעו הכי הרבה. מי במקום הראשון, מי במקום השני.. בשבוע שעבר היינו במקום השני, וזה היה נהדר. עכשיו אני לא רוצה שנרד מקום, אבל מצד שני אין סיכוי שנגיע למקום השני שוב.. הפעם באמת היו הרבה יותר טובים.
"במקום החמישי.." המנחה אמר, יוצר מעט מתח כשהוא לא מספר לנו כמה שניות מי במקום החמישי, ובמקום זה הוא מדבר על כמה שהוא חושב שכולם טובים.
"במקום החמישי, מקטגוריית הבנות, אופיר סונג!" המנחה אמר, מחייך. (התמכרתי לשם אופיר!)
ילדה, בערך בגיל 14, חייכה אליהם ושמחה שהגיעה למקום החמישי. המקום שבו הייתה בשבוע שעבר היה ה-11, וזה מפתיע שעלתה כל כך הרבה.
"במקום הרביעי.." הו אמר, ואנחנו רק מחכות. רק לא אנחנו, רק לא אנחנו, רק לא אנחנו! טרי סטארס עדיין לא זכו, וזו ההזדמנות שלנו להוכיח שאנחנו טובות יותר!
"מקטגוריית הבנים, שון דווין!" הוא אמר, וראינו את שון, שהיה בערך בגיל של אופיר גם, בוכה מאושר. רגיש, חשבתי לעצמי. גם הארי רגיש. הוא ואופיר התחבקו, כל כך חמודים! הם היו ידידים עוד מלפניי האקס פקטור, ונבחנו אחת אחרי השני.
"במקום השלישי.." המנחה אמר, קורא מהפתק שבידו. "אני רק רוצה להזכיר ש…" הוא התחיל לפטפט ולפטפט, לומר שכולם טובים ועד כמה השופטים מרוצים מהמתמודדים השנה. חפירות! פשוט, תאמר כבר!!!
"אז, במקום השלישי…" הוא אמר, מקריא מהדף. רק לא אנחנו, רק לא אנחנו, רק לא אנחנו!
"טרי סטארס!!" הוא אמר, ואני נאנחתי, אנחת הקלה.
"יש!" אמרתי, אוחזת חזק בידה של ג'ס, שעמדה מימיני. הן נראו עדיין מופתעות, והסתכלו עלינו עצבניות.
"ובמקום הראשון." המנחה אמר, ואנחנו הבטנו בלי בראון, שעמדה משמאלנו. היא הייתה נראית בטוחה בעצמה, כאילו היום היא הולכת להיות שוב במקום הראשון, אך עיניה נפתחו במהרה כשהיא שמעה את המנחה צועק "גירלס פאוור!!"
אנחנו עיכלנו את זה, והתחלנו לצרוח בהתרגשות. יש, יש יש! אנחנו מקום ראשון! אנחנו מקום ראשון!
אין מצב! זה חלום?! הרי אמרו על טרי סטארס דברים הרבה יותר טובים!! כנראה כולם הרבה יותר אוהבים אותנו מאשר אותן- כנראה כל הצופים כבר גילו עד כמה טרי סטארס מעצבנות.
ירדנו מהבמה, כולנו מתלהבות, עד שפתאום ראינו את טרי סטארס מתקדמות אלינו.
"שקוף שאתן מרמות." גרייס אמרה, בקול המעצבן שלה.
"אנחנו בכלל לא מרמות. פשוט אוהבים אותנו יותר" ג'ס אמרה להן, מחייכת חיוך עוקצני.
"אין מצב שאוהבים אתכן יותר." בר אמרה.
"נכון," גרייס הסכימה. "הרי את לא יודעת לשיר," היא הצביעה על קרול,
"את לא יפה בכלל," היא הצביעה על ויי,
"את סתם חשה את עצמך," היא הצביעה על ג'ס,
"ואת.. סתם שמנה." גרייס הפעם הצביעה עליי, גורמת לי ממש להתעצבן.
"אה, אני שמנה?" צרחתי עליה, אפילו לא שמה לב לטונים. "אני מעדיפה, מאשר להיות ז!נה דקיקה כמוך!" צרחתי עליה, גורמת לשלושתן לעמוד מולי עם פה פעור.
"אני לא מאמינה שקראת לה ז!נה," מייגן אמרה, בקול האידיוטי שלה. "גרייס היא בדיוק ההפך מז!נה."
"אבל את כן דקיקה.." בר פנתה לגרייס. "לא כמו השמנה הזאתי שקראה לך ז!נה."
"כלבות." מלמלתי בשקט, ויצאתי מהאולם. לא היה אכפת לי שיראו אותי יוצאת ככה בעצבים, אבל אני מעדיפה מאשר שיראו אותי נשברת. שממילה אחת, אני יכולה להישבר. לפגוע בעצמי. ואף אחד לא יכול לעזור לי.. והפעם, אפילו לא הארי.