TDKAU פרק 53

פרק 53

"לאיזה מקום הגעתן?" הארי שאל אותי, כשאני ניתקתי את החיבוק הדי חונק שחיבקתי אותו.
"מקום ראשון שוב!" אמרתי לו, מתלהבת. "אני לא מאמינה שזה באמת קורה.."
"תאמיני, את באמת מוכשרת." הארי אמר לי, מעלה לי חיוך על הפנים.
"כל הבנות מוכשרות.." השפלתי מבטי, מחייכת.
"רוצה שעכשיו נלך למועדון או משהו? הבנים יבואו, את יכולה להזמין את חברות שלך."
"כן, ברור! אני אדבר איתן." אמרתי להארי, נושקת לו על שפתיו ורצה לכיוון הבנות. מלא זמן לא הלכתי למועדון, והאמת היא שאני די מצפה ללכת למועדון הזה. יחד עם הארי. יחד עם החברות המדהימות שלי.
"היי אן!" קרול אמרה לי, כשראיתי אותה, את ג'ס ואת ויי. "לאן הלכת? לא ראינו לאן.."
"הייתי עם הארי." אמרתי לה, מחייכת. "אתן רוצות ללכת עכשיו למועדון, אני הארי והבנים?"
"ברור!" הבנות ענו, כולן במקהלה. אני גיחכתי, והלכנו כולנו לכיוון שממנו הלכתי מקודם, לכיוונו של הארי, שבטח עכשיו נמצא עם הבנים.
ו.. כן. הוא נמצא עם הבנים. עם נייל, זאיין, ליאם ו…
"איפה לואי?" שאלתי, מבולבלת. הוא אף פעם לא פספס מועדון!
"הוא הלך לבקר את שלי.." הארי אמר, "אתן באות?"
יצאנו כולנו לבחוץ, נכנסים ללימוזינה. או, אני מתה על לימוזינות! במיוחד על שחורות- בדיוק כמו הלימוזינה שחיכתה לנו בחוץ.
שלי.. מלא זמן לא דיברנו. מלא זמן לא ביקרתי אותה, והיא לא השתחררה מבית החולים כדי לראות אותי מופיעה. כבר כמה פעמים היא התקשרה, ואני לא יכולתי לענות. אם זה היה בגלל החזרות, אם הייתי עם ג'ס ויי וקרול.. כל פעם בגלל סיבה אחרת. אבל באמת שרציתי לראות אותה.
"אן?" ג'ס אמרה לי, העירה אותי ממחשבותיי על שלי.
"מ..מה?" גמגמתי, מחייכת. "אני ערה.. אני ערה.." ג'ס צחקקה.
"יופי.." היא אמרה, והלימוזינה התחילה לנסוע. ואני, עדיין ממשיכה לחשוב קצת על שלי. מעניין איך היא מרגישה, מה הם עושים שם.. איך היא ולואי. הם התראו הרבה לאחרונה בבית החולים. הוא פספס הרבה הזדמנויות להיות איתנו, פספס הרבה חזרות, רק כדי להיות איתה. חמוד. מעניין אם אני אהיה חולה או משהו, והארי ככה ידאג לי ויבוא אליי. באמת שמעניין.
"הגענו." הארי אמר כשהגענו למועדון, והלימוזינה עצרה. אני התנערתי ממחשבותיי, יוצאת מהלימוזינה ראשונה. נשמתי לאט לאט, מנסה שלא לחשוב על שלי. אני חושבת ששלי מסתירה ממני משהו, אולי גם מלואי. אני לא יודעת מה זה, אבל אני אנסה לדעת. כלומר, אין זה הגיוני?! היא הייתה טיפה מיובשת, והיא נמצאת חודש בבית החולים. מי יודע עוד כמה זמן היא תישאר שם. מעניין אותי מה קורה שם, בחדר הטיפולים הקטן הזה. מה הם עושים כדי לגרום לה להבריא מההתייבשות הזאתי, ולמה לוקח לה כל כך הרבה זמן להירפא.
"מה יש לך את מעופפת היום?" הפעם זו הייתה ויי שהעירה אותי ממחשבותיי האינסופיות על שלי, אבל זה לא מה שגרם לי להפסיק לחשוב אליה. אני חייבת לחשוב.. למה לוקח להם כל כך הרבה זמן לרפא אותה.
נכנסנו למועדון, כבר מהכניסה יכולתי להריח את ריח האלכוהול שנדף מהמועדון. אני לא כזאת מעריצה של אלכוהול, אבל אני יודעת לשתות. בערך.
התמקמתי בבר, מבקשת מהברמן כוס מים. כן, מים. לא יותר מזה. ג'ס ויי וקרול התיישבו לידי, ואני לקחתי את כוס המים מידו של הברמן, והתחלתי לשתות.
"למה את כל כך מעופפת היום?" ג'ס שאלה אותי, מצחקקת מעט.
"מעופפת? אני?!" שאלתי, ושלושת הבנות הנהנו.
"זה נראה כאילו משהו מפריע לך.." קרול אמרה לי, "זה משהו שתוכלי לשתף בו איתנו? את יודעת, לחברות הכי טובות שלך?"
"לא, זה כלום.." אמרתי, לוגמת עוד לגימה גדולה. "חשבתי על שלי."
"שלי? החברה שלך שבבית החולים?" ג'ס שאלה, והנהנתי. "מה איתה?"
"לא יודעת.. זה די מוזר שהיא כל כך הרבה זמן בבית החולים. אתן לא חושבות ככה?" שאלתי אותן, לוגמת עוד לגימה. ועוד. זה כולה מים, אתם יודעים. "כלומר, היא בסך הכל מיובשת."
"אני לא יודעת מה קורה שם, אבל אל תתעסקי בזה יותר מידי." ג'ס קמה, תוך כדי מקימה את כולן. "קומי, תשתחררי, תרקדי!"
קמתי עם הבנות, והן התחילו ללמשוך אותי לכיוון הרחבה. אני רקדתי טיפה וזרמתי, והיה דווקא כיף. להפסיק לחשוב לכמה שניות, ורק לרקוד ברוגע. כלומר, ברוגע עד שראיתי אותו.. הוא.. זה.. זה אפשרי?! מה הוא עושה פה?!