TDKAU פרק 60

פרק 60

קראו לכולנו לבמה, בכדי להודיע לנו מי יעבור לרבע הגמר, ומי ישאר לשלב ה'ראש בראש'. כל כך קיוויתי שלא נהיה בראש בראש, כי כל שאר המתמודדים כאלה טובים, ואני לא יכולה לדמיין את עצמנו מופיעות שוב מול אחד מהם.
נעמדנו על הבמה, מביטות בשאר המתמודדים. עוד 5 מתמודדים מלבדנו, נלחמים איתנו כדי לקבל את הפרס הנכסף.
"מי שעובר לשלב הבא,"המנחה התחיל לומר, ואני והבנות החזקנו ידים, מתפללות שאנו נעבור. בבקשה, בבקשה, בבקשה. תן שאנחנו נעבור. תן שאנחנו נעבור. תן..
"הוא.. היא.. אופיר סונג!" הוא אמר, ואופיר התחילה לבכות מאושר. המדריכה שלה, קלי, באה וחיבקה אותה. 'כל הכבוד,' היא לחשה לה.
כל כך שמחתי בשבילה. כל כך. ילדה בת 12, מגשימה חלום. הלוואי שבגיל 12 הייתי יכולה להילחם כדי להגשים חלום. אבל בחיים לא היה לי את הביטחון לעמוד על במה, מול אנשים, ולשיר.. לרקוד.. אפילו עד שהתחלתי לדגמן, לקח לי זמן. להשלים עם הגוף שלי כמו שהוא. בכל מקרה, אני גאה בה. אני בטוחה שהיא עכשיו ממש שמחה, שהיא עברה לשלב רבע הגמר.
"המתמודד השני שיעבור," המנחה המשיך, ושוב, החזקנו ידינו בחוזקה וקיווינו שאלו אנחנו.
בבקשה, בבקשה, בבקשה.
תן שאנחנו נעבור. תן שאנחנו נעבור. תן..
"הוא… הן להקת 'טרי סטארס'!" הוא אמר, ושלושת הסנוביות צרחו. דמי חיבקה אותן, ואנו גלגלנו את עיננו. הן ממשיכות לרבע הגמר?איך?! טוב, נו, על מי אני עובדת. הן מדהימות!!! :O
טוב, חזרנו לקוות. בבקשה, בבקשה, בבקשה!
תן שאנחנו נעבור כבר!!!! נחסוך את כל המתח. פשוט תגידו כבר, כן או לא?!
"והבאים בתור.." המנחה אמר, וכולנו פתחנו עיניים וקיווינו שכבר יגיד את שמנו. לא רצינו להיות מבין האחרונות שיאמרו את השם שלהן.. אבל.. בסדר.
"לא אחרת מאשר, לי בראון!" הוא אמר. טוב, ידעתי שהיא תעבור. היא המתמודדת האהובה על כולם.קלי חיבקה גם אותה, לחשה לה גם כל הכבוד.
ידעתי שהיא תעבור, אבל…די קיוויתי שלא.ידעתי שכל עוד היא בתחרות, וכל עוד טרי סטארס בתחרות, אין לנו סיכוי בכלל.
"שון דווין, טניה דויס וגירלס פאוור. אחד מכם יעבור לשלב הבא, ואילו השאר, יעברו לשלב הראש בראש."המנחה הזכיר, ואני רק חיכינו שכבר יאמרו לנו מי מנצח. מי??!!
"ומי שעובר, הוא..היא.. הן.." המנחה אמר, יוצר מעט מתח. אבל אני לא רוצה מתח, אני רוצה שכבר יגידו מי יעבור ומי יהיו בראש בראש. ולאחר מכן, אני רוצה לדעת באיזה מקום אנו נהיה. אבל רק שיגידו כבר!
"להקת 'גירלס פאוור'!!!!!!!!!!!" הוא צרח, ואנו צרחנו גם.
אעאעעאעאעאעעאעאעאאעעעע!!!! :O אני לא מאמינה, אלה אנחנו ! אנחנו באמת עוברות לרבע הגמר!!!!
דמי חיבקה אותנו חזק חזק, ולחשה לנו 'כל הכבוד,ידעתי שנצליח'.
אנחנו יצאנו למאחורי הקלעים, מתחילות לצרוח. הרמתי את הטלפון שלי, ממהרת להתקשר להארי ולספר לו ה-כ-ל!
אבל לא, הוא לא עונה לי. ניסיתי שוב ושוב, אך אין מענה.
"השיחה מועברת לתא הקולי.." שמעתי בפעם השלישית, וניתקתי את הטלפון, מודאגת מעט. אבל אני לא צריכה להיות מודאגת, יכול להיות שהוא בחזרות או… משהו.
"קרה משהו?" קרול שאלה אותי, ואני הנדיתי ראשי.
"לא, פשוט הארי לא עונה לי.." אמרתי לה, נאנחת. "אבל יכול להיות שאני סתם מודאגת. אני צריכה להיות שמחה, עברנו לרבע הגמר!!!!!" צרחתי את הסוף, ושתינו צחקקנו.
"יופי. אני לא רוצה לראות אותך מודאגת או עצובה." קרול אמרה לי, והלכה לכיוון דלת החדר שבו היינו. "הלכתי לאכול משהו," היא אמרה, שניה לפני שיצאה והשאירה אותי לבד, רק אני והדאגות שלי.