Teenage Dirtbag פרק 3

~נקודת מבט של הארי~
"כן בייבי, אם את עושה את המשימה הזאת.. אני אתן לך מתנה מחר, כן?" שאלתי אותה וקרצתי.
"אוקי- דוקי" היא העלימה נשיקה על השפתיים שלי.
"תודה שרה" גיחכתי. ניילר יהיה נהדר איתנו.
מרחוק, יכולתי לראות את הייזל מסתכלת עלינו כשהיא עומדת במסדרון הריק, זעף משחק על שפתיה.
היא נאנחה, הסתובבה וברחה במהירות.
מה לא בסדר איתה? כלבה מטורפת, למי אכפת?
גיחכתי לעצמי שנזכרתי בפעם הראשונה שראיתי אותה.

-פלאשבק-

הסתובבתי עם לואי , כשראיתי ילדה חדשה הולכת במהירות לדלתות בית הספר.
מצוין! קורבן חדש.
חייכתי לעצמי כשהלכתי לכיוון שלה.
"היי בייב" גיחכתי כשראיתי אותה קופאת במקום.
הטיתי את עצמי למולה, והסתכלתי לתוך יופי.. – אני מתכוון עיניה האפורות והגדולות.
"כ-כן?" היא גמגה.
"הוו בייב, אל תפחדי" צחקתי בקול חרישי.
"מ-מה אתה ר-רוצה?" היא שאלה בגמגום. שוב.
"שום דבר, רק לומר לך שאת הקורבן החדש שלי. אה, ודרך אגב הקורבן האחרון שלי התאבד" אמרתי את החלק האחרון באוזנה, היא נרתעה.
לשחק עם מישהו זה טוב.
ומה יותר טוב מלשחק עם רגשות.
אבל מה שהכי טוב, זה לראות אותם בכל כך הרבה כאב, שהם מתים.
ובכן, זה היה קשה.
למי אכפת?
המחשבות שלי נקטעו כשהיופ..- העיניים הגדולות שלה עזבו את שלי.
להתראות. אופס לא! זאת רק ההתחלה.
גיחכתי לעצמי כשחזרתי בחזרה ללו.

-סוף פלאשבק-

זה היה לפני הרבה זמן..

***
~נקודת מבט של נייל~
ראיתי את שיערה השחור עף ברוח כשהיא רצה, ממה? אל תשאל אותי אני לא יודע.
עמדתי להגיע אליה, אבל מישהי בלונדינית יפה, עצרה אותי.
"היי חמוד" היא אמרה בזמן שהיא הניחה את כפות ידיה על החזה שלי.
"אה. היי" אמרתי והבטתי מעבר כתפה, עיניי מחפשות את הייז, אבל היא לא הייתה שם.
"מה השם שלך בייב?" היא שאלה, ציפורניה שיחקו מתחת לסנטרי.
"נ-נייל"
"רוצה לעשות קצת כיף?" היא שאלה.
"לא עכשיו"
"אז פעם הבאה, מותק" היא הביאה לי נשיקה והלכה
שיט..

~נקודת מבט של הייזל~

רצתי ורצתי לשירותים של הבנות, נכנסתי לאחד התאים.
הקאתי מיד, זה היה יותר מדי.
להיות קורבן התעללות על ידי כולם, זה לא קל.
ההערות הפוגעות.
נעיצת מבטים.
לעג.
המבטים הקרים.
מבטי הגועל.
והנורא ביותר..
הארי.
לאהוב מישהו ששונא אותך, זה לא קל. תאמינו לי.
דמעה החליקה במורד העין שלי כשנשכתי את שפתיי, מנסה להחזיק את הבכי.
נאנחתי, ניגבתי את דמעותיי.
למרבה המזל, שמתי מסקרה עמידה במים.
הסצנה הכואבת המשיכה להדהד בראשי.
הדרך שבה הם חייכו אחד לשני.
הדרך שבה היא נישקה את שפתיו הוורודות.
הם לא היו ביחד, אבל זה היה נראה ככה.
אני מתכוונת,
היא שונאת אותי.
הוא שונא אותי.
היא אוהבת אותו.
הוא אוהב אותה, אני מניחה.
יש להם כל כך הרבה דברים במשותף, ובנוסף, היא כל כך יפה אני לא אשקר.
אני שמנה מטומטמת, עם עיניים אפורות קרות ומטופשות , ושיער כהה.
מה פאקינג מעניין בזה?
נאנחתי שוב כשיצאתי מהשירותים.

~נקודת מבט של נייל~

"היי הייז" חייכתי כשפניתי אליה, המורה עוד לא נכנס, אז היה לי זמן לדבר עם הילדה היפה הזאת.
רגע מה?
לא משנה.
"היי" היא מלמלה והניחה את ראשה על ידה.
"מה קרה?" כיווצתי את גבותיי.
"שום דבר" היא אמרה וחייכה חיוך עקום.
"אני יודע שאת משקרת, אז תגידי לי מה זה" שאלתי.
"זה פשוט.. אני עייפה וחולה" היא נאנחה כשהסתכלה לכיוון השני.
"אה אז למה את לא הולכת הביתה מוקדם?" הטיתי את ראשי קצת.
"אני לא רוצה" היא מלמלה "נייל בבקשה, תן לי להיות לבד" היא הורידה את ראשה כלפי מטה, לזרועותיה. לא יכולתי לראות את הפרצוף היפה שלה.
החמצתי את פניי והסתובבתי כשהמורה נכנס.