The secret sister of Harry Styles עונה 2 פרק 2!!!!!!!!

עונה 2 פרק 2:
אלי לקחה מטאטא והתחילה להרביץ לשניהם. לבסוף הסיוט נגמר כשאלי עומדת עם מטאטא ביד , אני שוכבת באמצע מנסה להסדיר את נשימתי, הארי ליידי מתפתל מכאבים וכמוהו לואי בצד השני שלי.
"אל תתעסקו איתנו " אלי אמרה והבנים הנהנו.
"עכשיו קומו ושבו על הספה, רציתם תשובות נכון?" שאלתי ובמעט הכוחות שלהם הם התיישבו על הספה.
~~~~~~~~~~~~~~~
פלאשבאק~
'גברת, נחתנו.' אחת הדיילות העירה אותי והודיעה לי שנחתנו בלונדון.
ירדתי מהמטוס והתקדמתי לתא המטען, הוצאתי ממנו את המזוודות והתקדמתי לאזור המוניות.
תפסתי מונית.
'להולמס צ'אפל בבקשה.' אמרתי והגשתי לו את שכרו. אפילו יותר.
אחרי נסיעה של שעתיים, הגעתי הביתה.
יצאתי מהמונית והוצאתי את המזוודות.
התקדמתי לדלת הבית שנשארה אותו הדבר בדיוק לפני שעזבתי.
'ברוכה הבאה הביתה אנג'ל' מלמלתי לפני שדפקתי על הדלת.
***
'אנג'ל יקירתי! מה את עושה בבית?!' אמא שאלה אותי בהפתעה.
'חזרתי יותר מוקדם מהמתוכנן.' חייכתי 'מה, את לא שמחה לראות אותי?' צחקקתי
'נראלך, מי התגעגע אלייך בכלל?!' נשפה והלכה למטבח בצחקוקים. אמא מגניבה יש לי.
'עלק לא התגעגעת, אין מישהו שלא יכול להתגעגע אליי!' אמרתי
'בזה את צודקת' אמרה והרגשתי מסופקת.
עליתי במדרגות לחדר השלישי משמאל.
'הלו? יש פה מישהו?' שאלתי כשדפקתי על הדלת.
'אמא! תעזבי אותי! יש לי לימודים !' צעקה ג'מה מתוך החדר.
'חבל, התכוונתי להביא לך 500$ אבל את לא רוצה, לא צריך' חיכיתי את אמא
'מה 500$?!' הדלת נפתחה במהירות
'התכוונתי שיש פה מישהי ששוה 500$ בחצי חינם- אני שווה מיליארדים' התחנפתי. ג'מה הייתה מופתעת מהסיטואציה הזאת ולא הגיבה.
'תמשיכי דבר לעצמך' חזרה לחיים וטרקה לי את הדלת בפרצוף.
'היי!' צעקתי נעלבת
'ברוכה הבאה' צעקה לי מהחדר. גילגלתי עיניים והלכתי לחדר האחרון משמאל. החדר שלי.
נשפכתי על המיטה והסתכלתי בטלפון.
23 שיחות שלא נענו, 57 הודעות, 1965 הודעות חדשות בווצאפ. מה?! אנשים משוגעים!
שיחה מתקבלת: מיקי. הטלפון הבהב. השתקתי וסימסתי לאלינור.
'אלי, את לבד?'
'כן- כאילו עם הבנות'
'אז אני צריכה שתהיי לבד' אמרתי
'בסדר- אני לבד, מה קרה? ואיפה את? נעלמת לנו.'
'אני בהולמס צ'אפל, בבית שלי. חזרתי מסיבה אחת ברורה שאסור לך לדבר עלייה, להזכיר אותה, לעשות עם המידע הזה משהו, ולמחוק את השיחה אחר כך'
'אוקי, רגע, מה זאת אומרת בבית?!למה?!'
'אני בהריון אלי'
'מה?! ממי?!'
'אממ, מ..מ..מליאם'
'מה?! הוא יודע?'
'לא, והוא גם לא ידע. אף אחד לא ידע.' אמרתי
'אני אצלך עוד 7 שעות'
'מה? מה זאת אומרת?'
'אני הולכת עכשיו, אני נוסעת ברכבת שמחברת בין פריז ללונדון- נסיעה של 4 שעות, אני אצא עוד שעה, אחר כך להולמס צ'אפל, עם פקקים. פלוס מינוס 7 שעות'
'אין, אין עלייך אלי! את מושלמת!'
***
'מה זאת אומרת מהריון?!' אמי שאלה בלחץ
'אני בהריון אמא.'
'אבל, אבל את כל כך צעירה! ממי?מתי?'
'מחבר לשעבר שלי' שיקרתי. 'אני רוצה את התינוק הזה- זו הזדמנות של פעם בחיים' אמרתי ומבטה נרכך.
'אוח בסדר. אבל תני לי לעכל את זה קודם. אבא שלך יהרוג אותך. מזל טוב חמודה.'
***
'תדחפי, תדחפי! עוד מאמץ קטן!' הרופאה אמרה כשניסיתי להילחם בכאב הרם שעבר בגופי באותו הרגע. הזעתי כולי, רעדתי ולא יכולתי לחשוב על כלום.
אלי הייתה מצד ימין שלי, קרובה להתעלף, גם מהסיטואציה וגם מהעובדה שהיא כבר לא הרגישה את היד שלה מהלחץ שהפעלתי על ידה.
'קדימה! אני רואה את הראש!' הרופאה אמרה
'עאעאעעאאעעאעא' צעקתי ודחפתי הכי חזק שאני יכולה. זה נגמר. הגוף עדיין התנשף אך הכאב ירד. שמעתי ברקע קול של תינוק.עיניי היו עצומות ונשמתי לרווחה.
'עשית את זה.' הרופאה ואלי אמרו לי 'עשית את זה'.
פקחתי את עיניי ראיתי את המלאך החמוד והקטן שלי- זאת אומרת המלאכית הקטנה שלי. האוצר הכי גדול שלי. חזקתי את התינוקת הזעירה בידיי והסתכלתי על פניה. אי היה אפשר לראות למי היא דומה, הרי היא נולדה בזה הרגע.
***
טיילתי לי בבית החולים, מסתכלת על התינוקות שזה עתה נולדו ומחייכת. עברתי את זה. זהו, זה מאחוריי.
'אנג!' שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי וראיתי את אלינור רצה אליי.
'מה אלי?' שאלתי בחיוך
'אממ, האמת חשבתי על שם' אמרה וגירדה את ראשה
'אני מקשיבה'
'אממ, חשבתי על, על השם, היילי' אמרה וחייכה.
'הוא מושלם. הוא מתאים בדיוק. אלי, את גאונה!' חיבקתי אותה והיא חיבקה אותי.
הלכנו בחזרה לחדר וראינו את האחות מחפשת משהו.
'הו בדיוק חיפשתי אותך, את צריכה למלא את תעודת הזהות שלה, עם שם + שם משפחה' אמרה והביאה לי דף מרובה קטן. לקחתי עט והתחלתי למלא.
שם: היילי
שם שני(לא חייב): אן
שם משפחה:_____ . מה אני אכתוב? זו דילמה קשה. אני יכולה לכתוב סטיילס אבל אני עדיין מכבדת את ליאם. הוא הרי האבא שלה, הוא צריך לקבל טיפת כבוד.
לקחתי נשימה עמוקה ורשמתי : שם משפחה: פיין.
מין: נקבה
אחרי חמש דקות סיימתי למלא את הפתק והגשתי אותו לאחות. לאחר מכן הלכתי אל ביתי היקרה והסתכלתי עליה.
'שלום לך היילי אן פיין, אני אנג'ל סטיילס, אמא שלך. נחמד להכיר אותך' חייכתי אליה חיוך אוהב, בדיוק כמו אמא, הרי אני אחת כזאת עכשיו.
***
בעזרתה של אלי קניתי לי ולהיילי דירה לא קטנה ולא גדולה בלונדון.
'עכשיו זה רשמי' אמרתי להיילי בת החצי שנה בזמן שסיימתי לתלות על השלט 'כאן גרות אנג'ל והיילי סטיילס'.
'יש לנו דירה במיוחד בשביל עצמנו! איזה כיף!' אמרתי 'נכון דודה אלינור?' אמרתי לאלי ששיחקה עם היילי.
'היילי, תחייכי לדודה אלינור!' אמרתי להיילי
'היי ברב!' אמרה אלינור והרמתי גבה.
'ברב?'
'זה שם חיבה שהמצאתי לה' אלינור חייכה.
'טוב. כל עוד הוא לא מוזר לגמרי. והוא דיי חמוד אז אני בעד' אמרתי וחייכתי
'גם אם לא היית בעד, הייתי ממשיכה לקרוא לה ככה' אלי חייכה ונכנסה לדירה החדשה.
ראיתי אתאלינור מסתכלת על השעה ומסתובבת אליי במבט עצוב.
'אנג' השעה כמעט שתיים אני חייבת לחזור עד שש, אחרת יתחילו לשאול שאלות' אמרה לי
'תודה אלי! את מלכה! אוהבת! נתראה עוד שבועיים!' קראתי כשהיא יצאה מהדלת.
'נתראה' קראה וסגרה את הדלת
'אז מה היילי, אלו רק את ואני עכשיו הא?' שאלתי ולתשובה קיבלתי צחקוק קטן ששווה המון.
~סוף פלאשבק~
הם ישבו על הספה המומים. לא מגיבים למה שסיפרתי הרגע. הסתכלתי על אלינור שהייתה עסוקה במטבח, הכינה לנו תה. זה אחד הדברים שמרגיעים אותם…
'קחו' אלי הושיטה את התה ללואי והארי. הם לקחו את התה, ללא תגובה ושתו בשקט.
'אז את בעצם אומרת לנו-' לואי אמר
'שהייתה לך תינוקת במשך שלוש שנים- בלי שאף אחד מאיתנו יודע-'הארי המשיך אותו
'ושאת גידלת את היילי לבד- עם אלינור שבאה כל שבועיים אלייך-' לואי אמר
'ולא אמרת לנו או לליאם שהוא האבא-' הארי אמר
'נכון! איך לא יכולת להגיד לנו את ז-, רגע, מה?!' לואי התפרץ
'מה זאת אומרת ליאם הוא האבא?!' לואי קפץ. הסתכלתי על הארי במבט שאומר 'אני ירצח אותך!' והוא רק עשה לי פרצוף של חף מפשע.
'ליאם הוא האבא. אתה זוכר שחזרנו מהמועדון שפוכים ואמרנו שלא היינו בכלל באותו מועדון?' שאלתי ולואי הנהן 'אז מסתבר שכן היינו באותו מועדון, והדברים התגלגלו…'אמרתי מובכת ולואי תקע צרחה קטנה כמו בת.
'לואי! אתה תעיר לי את הילדה!' צרחתי עליו והוא רק צחק, וסחף איתו את הארי ואלי. אני נשארתי אטומת פנים.
'אמא!!!' שמעתי צעקה מהחדר השני והצחוק נפסק בן רגע.
'לואי אני ירצח אותך!' אמרתי לו בכעס והוא טמן את ראשו בן ידי כאילו הןא יכול להסתתר..
'אמא!!! אני צריכה לשאול אותך שאלה!' היילי צעקה
'מה היילי?' צעקתי לה בחזרה
'אממ, איך נוצרים ילדים?' שאלה וכמעט נחנקתי.
ראיתי את הארי ולואי מחליפים מבטים ויודעים שזה הסוף שלהם…
'סיפרתי לך את הסיפור חומד, החסידה מביאה אותם' אמרתי מגלגלת עיניים ונכנסת לחדר שלה.
'אמא'
'כן מתוקה,'
'את יכולה לבקש מגברת חסידה להביא עוד תינוק לבטן שלך?' שאלה ועיניי חשכו.
'היא, היא, עסוקה.'אמרתי בלחץ,
'אז כשהיא תתפנה את יכולה לבקש ממנה?' שאלה
'כמובן, עכשיו לכי לישון בבקשה' אמרתי. היא הנהנה, ונשכבה בחזרה על מיטתה, נרדמת תוך שבריר השנייה. אני שונאת לשקר לה. לא אכפת לי על עניין החסידה, אבל, היא רוצה עוד אחות, ואני לא יכולה להביא לה אחת…
יצאתי מהחדר, חיוורת כמו סיד. פניהם של כולם חדלו מלחייך כשראו אותי.
'מה קרה?' אלי שאלה.
הסתכלתי עליה בחוסר אונים והתיישבתי בבום על הספה.
'היילי רוצה עוד אחות'