They don't know about us פרק- 10#••

פרק- 10#••

*נקודת המבט של זאיין*

״אוקיי״ אמרתי לה וסגרתי את הדלת.
שמתי את הבגד-ים שלי האדום והורדתי את החולצה המכופתרת שהייתה לי מתחת לג׳קט של החליפה.
אבל אני עדיין קצת לא מבין את הסיטואציה שהייתה מקודם,
היא אמרה לי ״חכה״.
ואז היא פשוט חיבקה אותי חזק שמחתי כי אני קצת מאוהב (אפילו יותר מקצת) וגם היא הייתה עם בגד ים,
אז גם קצת הסמקתי.. היא באה לשחרר את החיבוק, אבל לא נתתי לה והמשכתי את החיבוק יותר חזק, אני ממש לא רציתי שהרגע הזה יגמר… אבל בסוף שחררתי לא רציתי שנישאר ככה עד שהיא תצטרך ללכת.
יצאתי למחוץ לחדר וראיתי אותה יושבת על הספה בסלון משחקת עם אצבעותיה בשיער.
״היי״ אמרתי לה והמשכתי לכיוונה.

*נקודת המבט של שיין*

״היי״ הוא אמר לי והמשיך לכיווני.
הוא נראה ממש אבל ממש טוב בלי החולצה, אני מודה שקפאתי לכמה דקות ארוכות.
״היי״ אמרתי לו.
״רגע שנייה אני רק אלך להביא לנו מגבות, תצאי ותחכי לי בחוץ בינתיים.״ הוא אמר לי והלך למקלחת אני חושבת.
כשיצאתי לבחוץ ראיתי את הבריכה ושמתי בה רק את הרגליים…
הרגשתי צעדים מתקרבים אליי והבנתי שזה זאיין.
״היי, שניכנס?״ שאל אותי וחייכתי אליו.
״כן״ אמרתי לו והוא משך את ידי ודחף אותי למים.
״חחחחחח!!״ זאיין צחק עליי.
״זאיין!!! אני שונאת אותך!!!״ אמרתי לו צוחקת, ראיתי קצת עצב על פניו ונזלה לו דמעה ואני חושבת שהוא חשב שהתכוונתי לזה רציני…
״באמת?״ הוא שאל אותי בפנים עצובות ונכנס לבית במהירות.
״זאיין!!״ צעקתי אליו אבל הוא התעלם.
הלכתי אחריו ועצרתי אותו החזקתי את ידו חזק אבל הוא היה חזק מדי והוא ישר נכנס לחדר שלו., ונעל את הדלת.
לא רציתי לחפור לו בדלת אז פשוט התלבשתי בשמלה שלי שהייתי איתה שבאתי, שמתי את הבגד ים חזרה בתיק והלכתי לבית.
כשהגעתי לבית פשוט לא היה לי כוח לכלום ההתנהגות הילדותית שלו ממש ביאסה אותי לגמרי, ואני עוד חשבתי שאני אוהבת אותו.
מיליון מחשבות היו לי בראש…
לקחתי את הטלפון שלי וראיתי…..