עצת כתיבה קטנה
שלום, יש עצה שפעם קראתי באינטרנט שסופר אחד [סביר להניח ג'יי קיי רולינג] נתן לקוראים שלו כדי לעזור להם להשתפר, ואני רוצה לחלוק איתכם את העצה הנ"ל.
שמתי לב באתר להרבה תגובות כמו "X הבת …" [תמשיכו את זה לבד בבקשה] או "Y המושלמתתתתתתתתתתת" וכאלה
עכשיו, נכנסתי פעם אחת לבדוק במה מדובר.
נכנסתי וראיתי דמויות באמת נוראיות, שידעתי שאני אשנא גם. פשוט כי לא הייתה אפילו מעלה טובה אחת.
העצה של אותו סופר הייתה "כדי לכתוב סיפור טוב, צריך לאהוב את כל הדמויות בצורה שווה"
וזה נכון! אם יש דמות שהכותב ממילא שונא אז הוא פשוט יהפוך אותה לאיזה *דמיינו קללה כבדה לבחירתכם כאן* ואת הדמות הראשית למלאכית מושלמת.
אולי זה טוב בשביל אתר סיפורים קטן, אבל אני באמת לא מבינה איך אפשר להתחבר לדמויות האלה. הן לא אנושיות, הראשית קדושה מעונה והאנטיטגוניסט יותר גרוע מחיה.
כל הדמויות שלנו הן פרי מחשבותינו, כל הדמויות שלנו הן הילדים שלנו שאנחנו צריכים לפתח ולאהוב, לתת להן לגדול וכשהן מתבגרות, הן באמת יכולות לעשות דברים מדהימים שיפתיעו אפילו אתכם!
תאהבו את כל הדמויות
לכולם מגיעה אהבה.
תודה על ההקשבה, מוזמנים להגיב דעה עכשיו *נואשת לתגובות*
תגובות (6)
את צודקת לגמרי! סיפורים טובים צריכים להכיל דמויות עגולות.
וואו אני מסכימה עם זה לגמרי. באמת שחשוב לאהוב את כל הדמויות לא משנה אם הן טובות או רעות, כי אז סתם יוצא סיפור מבוזבז…
צודקת, באמת ב'צלקות' אני מנסה לא להשניא את הדמויות ה'/רשעות' ולהבין אותן. צודקת
אבל.אבל.אבל. אני שונאת את מרטין.
אז הרגתי אותו, ככה פותרים בעיות (:
ואת צודקת, אני מאוד אוהבת את הדמויות שלי ומגלה עליהם דברים אחרים. -נשמע מוזר נכון?
מסכימה איתך לגמרי. כל מילה בסלע (:
אני לא חושבת שצריך דמויות עגולות, אלא דמויות שאינן חד גוניות כל כך.
אני, כמו תמיד, מסתדרת גם עם הנבלים. לדעתי, זו עצה ממש חשובה :)