פאנפיק חסר שם על טוקיו גול ואגדה, פרק 3

בפרק זה יש אזכור לסורד ארט אונליין ולבני האלמוות.

בשעות השלישית והרביעית לריוגה יש שעה חופשית, וזה נותן לו זמן לחשוב. יותר מידי זמן לחשוב. לנה-טאקי יש גם שעה חופשית והיא קוראת ספר, כרגיל. היא מחייכת מעט, וקווצת שיער נופלת על פניה. ריוגה קם ממקום מושבו ומתיישב לידה. אולי הוא יוכל להוציא ממנה משהו על החלום. "איזה ספר את קוראת?" שואל ריוגה. נה-טאקי מרימה את הספר, ומיד חוזרת לקרוא. "גם אני קראתי את הספר הזה" הוא אומר ומוצא את עצמו חושב 'תעני כבר רק תגידי משהו' הפעם היא מרימה את מבטה מן הספר. "אני הכי אוהבת את הקטע שהיסאשי כמעט הורג את יוקו אבל ברגע האחרון היא מצליחה לנטרל אותו בעזרת מכה בצ'אקרה השביעית" פשוט תיגש כבר לעניין שבגללו רצית לדבר איתה! הוא חושב. "טוב אממ…" הוא מוציא את החפץ מכיסו וממשיך: "עם כל ספרי הפנטזיה האלה שאת קוראת חשבתי שאולי תדעי מה זה" הוא מראה לה את החפץ. נה-טאקי לוקחת את החפץ, מסתכלת עליו ולבסוף אומרת :" לי זה נראה כמו משחק גולות גדול במיוחד. איפה מצאת את זה?" אם ריוגה יאמר לה את האמת, היא בטח תחשוב שהוא משוגע. "טוב… אה… היה לי חלום מוזר, וכשהתעוררתי מצאתי את זה ביד" אתה פשוט אידיוט ריוגה. פשוט אידיוט. אבל נה-טאקי רק מחייכת, וקצת צוחקת. "ראיתי סדרת אנימה שקורה בה משהו דומה. אבל אם אני אגלה זה יעשה לך ספויילרים…" היא אומרת. שיט. הוא לא חשב על האפשרות שנה-טאקי לא מודעת לחלומות שלו.

אני כל כך מצטערת ריוגה. אלו הן המחשבות של נה-טאקי בזמן השיחה. היא ציפתה שהוא יתהה מה זה, אבל לא שישאל אותה! היא הרי לא יכולה לספר לו את האמת. הוא ישנא אותה במשך כל חייו.

זה דיי קצר ומשעמם, אבל זה חשוב להמשך של הפאנפיק…