Just kill me -פרק 4- שעת תה

פרק -4-
התעוררתי, השעה היתה ארבע אחרי הצהריים, שעת התה.
אני שונאת תה האמת אז אני פשוט ישתה שוקו.
ירדתי למעטה רואה את כולם רואים טלויזיה ואז הסתכלו עלי כשניתקעתי בכיסא.
"שששש…." אמרתי לכיסא ונכנסתי למטבח. שמעתי צעדים מאחורי ולא יחסתי לזה חשיבות.
"היי דר ריד, מה שלומך" שמעתי קול מוכר והסתובבתי על מי שזה היה.
הרמתי את משקפי השמש כדי לראות אני לא הוזה.
"אדון סטיילס מה אתה עושה פה" שאלתי והוא צחקק.
"אני חבר של זאין לואי נייל פרי וכל השאר" אמר ואני הסתכלתי עליו מבולבלת.
"קפצתי שנה" אמר ואני חייכתי תוך כדי גלגול עיניים.
"אנחנו החכמים צריכים להשאר ביחד" אמר והרים את היד כדי לתת כיף ואני יבשתי אותו.
"תרגע אדון סטיילס אני עדין המורה שלך" אמרתי והוא צחק והלך חזרה לסלון.
הסתובבתי כדי להכין לי תה בטעם וניל.
הלכתי לשבת ליד פרי שגם שתתה תה, הם ראו סרט מצויר, עם אני לא טועה 'מוצאים את נמו'
"אני מתה על סרטי דסני" אמרתי ופרי צחקה. המשכנו לראות את הסרט עד ארוחת הערב.
"את יודעת אחד הבנים בחבורה שלנו גם אוהב סרטי דסני" אמר הארי ואני צחקקתי קצת.
"עם אתם מנסים לשדך לי משהו אז לא. החבר הקודם שלי ניסה להרוג אותי" מלמלתי את החלק האחרון. במזל הם לא שמעו.
"מה שבא לך" הם אמרו ואני צחקתי והמשכתי לאכול.
"דרך אגב, ספנס את צריכה ללכת להביא את אחת הבנות מהחבורה בעוד ארבע ימים" אמר זאין.
"ולמה לי" שאלתי בלי כוח. נו מה עכשיו. אין לי כוח.
"כי את היחידה שפנויה, אני נייל לואי ופרי הולכים להזמין כל מיני דברים למסיבה" אמר ואני הרגשתי שהם משקרים.
"טוב" אמרתי ועיליתי לעמלה לישון שוב, לא לפני שלקחתי את הכדורים שלי.
~למחרת בבוקר~
כמתי מסתכלת בשעון רואה שיש לי עוד שעה עד לשיעור שאני מלמדת !
קפצתי מהמיטה רצה לארון מוציאה משם חולצה משובצת וג'ינס בהיר, שמתי אוולסטאר שחור ואת השיער השארתי איך שהוא.
אחרי שהתארגנתי והתלבשתי ירדתי למעטה בריצה לוקחת את התיק ואומרת לכולם להתראות.
יצאתי ממהרת לסטארבקס קונה לי קפה ומגיעה בזמן לשיעור.
"שלום תלמידים אנחנו נלמד היום איך לזהות רוצח סידרתי, מה הסימנים ואיזה סוג" התחלתי .
רשמתי על הלוח 'רוצח סידרתי'
"יש את המציתים, האגרסיביים, מתחרטים, בגלל מישהו שבגד או עזב או פגע" אמרתי.
וכך העברתי עוד יום לימודים באוקספורד. שהיתי בדרך החוצה ריי עצרה אותי ואני חייכתי אליה.
"היי ריי מה שלומך" שאלתי והיא חייכה והלכה לידי.
"טוב, את רוצה ללכת לשופינג היום" שאל ואני הנהנתי, אחרי רגע צפצף לי הטלפון.
פרי- רוצה לצאת לשופינג?
אני- אני ישמח אפשר גם להביא עוד חברה?
פרי- ברור.
אני- יופי, נפגש בקניון בעוד חצי שעה.
"ריי, חברה שלי גם באה טוב" שאלתי והיא הינהנה. הגענו לקניון ופגשנו שם את פרי .
"ריי" אמר ריי והוציאה את היד כדי ללחוץ לפרי אבל פרי משכה אותה לחיבוק.
"פרי" אמרה והן התחילו לצחוק.
"למה אני חברה שלכן בכלל" אמר וגילגלתי עיניים, הן צחקו וקפצו עלי בחיבוק.
נכנסנו לקניון והן רצו להכנס לתוך כל חנות !!!! אני לא מבינה למה בכל החנויות יש את אותן הדברים.
לאחר שעתיים בערך פרי וריי דחפו אותי לתוך חנות עם שמלות. איכ שמלות, זה לא נוח.
"קחי" אמרה פרי ונתנה לי שמלה בצבע כחול כהה שמגיע לי לאצמע הירך.
"לא" אמרתי והיא הסתכלה על ריי, פרי הנהנה לריי והיא הנהנה בחזרה.
הן דחפו אותי לתוך תא מדידה ונשענו על הדלת שאני לא יצא. פרי התחילה לזרוק שמלות פנימה.
מדדתי שמלה אחר שמלה!! קצרה ארוכה ואני אפילו לא אוהבת שמלות אבל לא יכולתי לצאת.
כאילו כן יכולתי על היתי יורה עם האקדח דרך הדלת אבל אז היתי פוגעת בהן.
מדדתי שמלה שחורה שאפילו לא עוברת לי את התחת, התחלתי לצחוק והבנות בחוץ צחקו גם.
"אתן לא רצינות, ולמה בכלל אני צריכה שמלה" שאלתי אותן ואחרי רגע הן זרקו עוד שמלה לבפנים.
"כדי שתיהיה לך שמלה למסיבה, זה הרי גם היום הולדת שלך מפגרת" אמרה פרי וריי צחקה .
"למה אני לא יכולה ללבוש ג'ינס וחולצה" שאלתי בהתחננות ודפקתי על הדלת.
"אני לא נותנת לך לחגוג את יום ההולדת ה21 שלך לחגוג בבגדים שאת מלמדת בהן" אמרה ריי.
עברתי על עוד חמש שמלות או יותר כבר עברתי על כל כך שמלות שאני כבר לא סופרת.
השמלה האחרונה היתה בצבע כחול אומבר, כהה יותר באזור החזה וניהיה בהיר עד הקצה. היא היתה סטרפלס והגיע לי עד הרצפה, לעומת כל השאר את זאת אהבתי….