הזאב השחור
אני רצה.
מהדקת את הגופייה הדקה לעורי הקפוא
החושך חונק אותי
העצים העירומים שורטים
פצעים מדממים
קר
זה מתקרב, אני רצה.
נשימות קצרות. ערפל כבד
לברוח. כואב לי.
כל כך קר
הרגל שלי נתפסת בשורש,
גוף מושלך באוויר נוחת בקל חבטה מחליא
אני צורחת
טעות נוראית
קר מדי
נסיון עלוב לצעד
קריסה אל הקרקע
הוא כאן.
זה מתפרץ מבין העצים
השם מהדהד בראשי
הזאב השחור
אני צורחת
כאב נורא בבטן
אף אחד לא ראה אותו
ועוד פעם בכתף
אולי כי כל מי שראה אותו מת
הוא מתקרב לצווארי,
אני צורחת וצורחת.
אני צורחת, עד שכבר לא
כבר לא קר
תגובות (4)
מזל טוב!
וואו, סיפור מצמרר…
מדהים ויפהפה
סייפוור יפהה אני אוהבת סיפורים שקשורים לזאבים ערפדים וזה.. חחחחח וסייפוריי אימה חולה על זה ^^ הכתייבה שלך יפה אני אוהבת איך את כותבת !
אני ישמח אם תקראיי את הסיפור שליי אני חדשה עשיתי רק הקדמה אבל עדיין ^^
מזל טוב על הסיפור המאה! יש כמה מקומות שחסרים בהם פסיקים אבל חוץ מזה הסיפור נחמד מאוד :-)