המשחק ששיחק משחק מלוכלך במשחק המשחק

היי חברים,
אני רוצה לספר לכם סיפור שעיבדתי לאחרונה, לקחתי כל מיני נקודות מסרטי אימה, קריפי פסטות ויצרתי את הסיפור הזה, מקווה שתאהבו אותו!

היה היה פעם 2 ילדים ששמם היו בן וג'רמי.
שני הילדים האלו היו אחים, שאהבו אחד את השני (בניגוד למספר אחים שיש בכדור הארץ היום ;) )
בכל מקרה, בן וג'רמי, היו ילדים שכמובן אחד מתחביביהם המשותפים היה משחקי וידאו וכאשר הם קיבלו מהוריהם קונסולת משחקים חדשה הם רצו לחנות משחקי הוידאו שהייתה בשכונה במטרה לקנות משחקים.
בעודם בחנות הם נתקלו במשחק מוזר ומסתורי מאוד, קראו לו DBTFG עם דמות כלשהי מחזיקה חץ וקשת ומכוונת אותה למצלמה. המסך לא היה עם צבעים ממש, הוא היה באריזה יחסית ישנה, עם קצת אבק והתמונה הייתה בשחור לבן. בעל החנות התכוון לזרוק את המשחק הזה כי הוא היה די ישן ושכב על המדף כבר זמן די רב (הרי מי יקנה משחק בשחור לבן באריזה מסריחה?).
בן וג'רמי לקחו את המשחק וביקשו לקנות אותו, בעל החנות (המוכר) שמח כמובן שהוא ירוויח כסף על משהו שלא הצליח למכור זה זמן רב.
הילדים המאושרים חזרו הביתה עם המשחק החדש שלהם, הכניסו אותו לקונסולת המשחקים והתחילו לשחק.
בהתחלה המשחק היה נחמד, ב3D, לא היו צבעים, המשחק היה בשחור לבן הדומה למשחקים הישנים, אבל זה לא הגביל אותם מבחינת הכיף.
אבל לאחר כמה זמן שהם שיחקו, המשחק השתנה וככל שהתקדמו במשחק הוא הפך לאפל יותר ויותר וכל הדמויות שהיו במשחק התחילו להשתנות מבחינת הבעות פנים ליותר עצובות, מדוכאות, עצבניות והפך ממשחק ילדים נחמד למשחק אימה מצמרר.
הילדים שמו לב לשינויים הקיצוניים במשחק אבל התעלמו מהם מתוך מחשבה שזה סתם גורם התפתחותי במשחק וזה אמור לקרות ומכניס עניין רב יותר למשחק.

כבר לילה, הילדים שמרו את המשחק, כיבו את הקונסולה והלכו לישון.
בלילה הם שמעו רעשים מוזרים של טלוויזיה, לא רעשים של ערוץ או משחק, אלא רעשים שהטלוויזיה מתקלקלת, שהווליום יורד ומוגבהה כאילו מישהו משחק עם השלט, הבהירות השתנתה והם עמדו מול הטלוויזיה וראו את הבית של הלוחם במשחק ולפתע הדלת של הבית שלו בטלוויזיה נפתחה.
ולפתע הלוחם הופיע והתחיל לזוז באיטיות כלפי המסך של הטלוויזיה כלומר אל שני הילדים.
כאילו הוא יגיע באמת.
הילדים מחכים, סתם לקטעים, כי כמובן שהוא לא יוכל לעבור, זה משחק וזה טלוויזיה במציאות, זה לא שיש שער ליקום המקביל או משהו.
לפתע שהדמות התקרבה ממש קרוב, העיניים של הילדים נפתחו וצרחות החלו להתחולל בכל הבית אבל ההורים לא היו בבית כי הם יצאו לארוחה.
הדמות של הרוצח הגיעה באמת לסלון של הילדים דרך המסך של הטלוויזיה, עם חרב, שנוקמת בהם.

ההורים מגיעים לבית לאחר היציאה ומגלים על ילדיהם סימני דקירה עמוקים (19 בכל ילד), ושהם מביטים בטלוויזיה הם רואים על המסך:
Deaths: 19
זאת אומרת שהילדים נפסלו 19 פעמים במשחק, כמספר הדקירות שמצאו על גופם.
ולמעלה היה כתוב באדום: "Why don't you read the name of the game?"
(תרגום: למה לא קראתם את השם של המשחק?)
השם של המשחק היה DBTFG, יותר נכון לקרוא לזה:
"Don't Buy The F**ing Game".

צירוף מקרים משעשע או קשר היגיוני מתעתע? – תחליטו אתם.
המשך ערב קסום.