העין.. (2)

את מוכנה להסיר את התחבושת..?
הנהנתי קלות.. כל כך פחדתי!
הרופא ניגש אלי.. ולאט ובעדינות הוציא תחבושת מעין ימין ואחרי זה משמאל… עוד לא פתחתי אותן..
הרופא:" סינדי? תפקחי את העיניים.."
לאט לאט פתחתי את העיניים.. היו לי הרבה דמעות.. ראיתי מטושטש.. ראיתי את רופא.. את הבגד הלבן והלא מובן הזה.. ראיתי את אחותי! היא לבשה הכל בצבע שחור…
התרגשתי כל כך!
כול היום עבר.. ממש מהר..
— ערב–
הסתובבתי ומששתי הכל.. פתאום ראיתי מישהו הולך לפני.. זאת הייתה אישה.. היה לה שיער חום גולש .. ושמלת בית חולים.. התקרבתי אליה והיא אלי.. לפתע נתקלתי במשהו.. והאישה הייתה קרובה עליי מאוד! בחנתי אותה.. זאת הייתה אני! הושטתי את היד.. ועכשיו בפעם הראשונה ראיתי את עצמי..
עשיתי כל מיני פרצופים: חייכתי , הוצאתי לשון ועוד כל מיני.. זה היה ממש מדהים!
פתאום אני מרגישה שמישהו נוגע לי בגב.. הסתובבתי זאת הייתה האחות..
האחות:" חיפשתי אותך! את צריכה ללכת לישון.."
הנהנתי בשקט והלכתי לחדר שלי..
שכבתי במיטה.. ורצו לי מחשבות לא חשובות בראש.. סתם.. שטויות הסתכלתי על גברת קרלן ..וראיתי אותה קמה.. ולידה שני דמויות שחורות … אין להם פנים וגוף.. הם היו צללים כאלה..
היא יצאה מהחדר.. והלכה במסדרון.. קמתי גם אני .. קראתי לה:" גברת קרלן?".. היא לא שמעה.. " גברת קרלן?" ניסיתי יותר חזק..ראיתי שהדמויות האלה לקחו אותה בידיים.. ונעלמו משם..