זה אמייתי!!!

לא נדע.. – סיפור אמיתי

18/09/2013 1319 צפיות 3 תגובות
זה אמייתי!!!

ההורים שלי טסו לחו"ל..
ואותי ואת אחיי הגדולים הם השאירו בארץ..
יש לי 3 אחים, אחד בן 22, אחד בן 18, ואחד בן 14 ואני בן 12. (עדכני למתי שזה קרה)
בן ה-22 כבר בדירה משלו, הוא לא היה כשזה קרה.
נשבענו לא לספר את זה לאף אחד אלא אם כן זה אנונימי.
בקיצור כבר הלכנו לישון, החלונות היו פתוחים כי רצינו לחסוך כסף ולשמח את ההורים.
אחי בן ה14 (ע.) שמע ניידת משטרה עוברת. לא קישרנו את זה לכלום, זה קורה מדיי לילה בשכונה שלי.
רק בסוף קישרנו את זה.
אני והוא נמצאים באותו חדר, יש חדר פנוי עם מיטה והכל, אבל אנחנו קשורים מדיי,
אנחנו ישנים ביחד מאז שנולדתי. החדר הפנוי הוא כי אחי בן ה22 (ב.) עבר דירה.
אני כבר הייתי במיטה, ואחי ע. היה במחשב. שמענו רעשים מלמטה וחשבנו שזה בן,
אחרי זה הבנו שזה לא רעשים זה דפיקות בדלת. הדפיקות היו היסטריות.
י. אחי שבגיל 18 היה בשירותים.
יש לנו חלון שניתן לפתוח אותו מבחוץ ואנחנו תמיד שמים שם מפתחות.
בקיצור אני ואחי ע. ירדנו למטה, וכשפתחנו לא היה שם אפאחד, חשבנו שזה בן,
אמרתי "בן זה לא מצחיק בוא" לא פחדנו בכלל. היינו בטוחים שזה הוא,
ברגע שעדי בא לעבוד על אחי שהוא נעל את הדלת, בנאדם עם אקדח נכנס,
הוא כיוון עלינו את האקדח.
עוד שנייה הוא ירה ובחיי שזה היה ממש מפחיד.
אני ואחי הרמנו ידיים ובשנייה העיניים שלנו עלו בדמעות והפכו להיות אדומות,
אמרנו "אל תהרוג אותנו", הוא השיב לנו "ששש.. אני רק צריך מקום להתחבא אני לא אעשה לכם כלום,
יש עוד מישהו בבית?" השבנו "לא" כי רצינו ש-ב. יתקשר למשטרה וידווח עליו.
י. שאל "מה רציתם?" הבנאדם הזה כיוון לי אקדח לראש, הרגשתי כאילו הוא כבר ירה.
הוא אמר לי "לקרוא לבנאדם הזה" קראתי, ברגע ש-י. ירד למטה והתקרב לכיוון המטבח,
האיש עם האקדח אמר לאחי "אתה לא תספר לאף אחד מה ראית נכון ? "
אחי עשה כן עם הראש בפחד. "רד למטה!" אחי ירד .
האדם עם האקדח השביע אותנו להסתיר אותו ולא לדבר עם אף אחד על זה.
נדרנו. ראיתי שיש עליו מן מכשיר, בגלל הפחד שאם משטרה תיכנס הוא ירה בנו ספרתי לבנאדם על המכשיר הזה, שהיה נראה לי כמו מכשיר איתור.
הוא פתח מהר את המכשיר, וסובב שם משהו עם הציפורן, אני חושב שזה היה כמו מצפן כזה שבמכשיר.
שמענו את הניידת מתקרבת, עזרנו לבחור להתחבא, הם פנו לכיוון אחר.
"מה עשית?" שאלתי. הוא ענה "מה זה עניינך", הוא התחבא מתחת לשולחן,
יש לנו מפה שם. הניידת התרחקה.
הוא החליט לענות לי, הייתה לו פשוט כנראה אבן על הלב שהוא רצה לפרוק.
הוא סיפר לי שהוא ממשפחת פשע, ושמשפחת פשע שונה מנסה להרוג אותו בגלל סכסוך.
שאלתי אותו "ולמה הניידות?" זה כדי לתפוס את המשפחה השונה, המשטרה בעדי.
"אתה משקר" אמרתי. הוא ענה לי מיד "אני לא משקר"
"אז למה שינית את הכיוון של המכשיר מעקב?"
"כי אם משטרה תהיה פה המשפחה תראה את זה ותגלה איפה אני, ועכשיו תפסיק לשאול שאלות."
לא פחדתי ממנו. הייתה בו רכות כזאתי. הוא היה נראה מפוחד פשוט.
הוא הסתתר אצלנו 4 ימים. באותו היום כל האחים שלי ואני הפכנו להיות סוג של חברים שלו.
ההורים שלנו היו אמורים לחזור מחו"ל ובגלל זה הוא כבר לא היה יכול להישאר.
כשההורים שלנו היו בשדה התעופה, אחי י. ביקש שחבר ישן אצלו.
הם בערך באותו גיל. אמרנו לו שהוא יצטרך להעלים את האקדח.
לא עשינו משו מסובך כמו לשרוף את האקדח.
הכנסנו אותו בקופסת זיתים שגמרנו, סגרנו את זה, הוספנו זיתים מצנצנת שונה וגם מים.
וסגרנו את זה. בקיצור אותו האדם המפחיד ישן אצלנו ליום אחד, והפך להיות חבר שלנו, הוא היה בה המון פעמים להסתתר אצלנו. לא פחדנו ממנו, הוא היה נחמד, וגם את האקדח לא היה נראה כאילו הוא יודע להחזיק.
בקיצור זה כל הסיפור. כבר לא פגשתי אותו חודש, הסיפור הזה קרה בערך לפני שנתיים,
אבל המשפחה שלנו נפגשת איתו המון, הוא מצחיק ונחמד.

טוב זה סוף הסיפור..


תגובות (3)

זה אמיתי באמת?

19/09/2013 00:41

נאא. זה בטוח לא אמיתי

19/09/2013 00:45

חחחחחחח ברור שזה לא אמיתי ; )

19/09/2013 04:13
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך