למה לא עזרתי לי?

כבר ממזמן חשדתי שיש פה משהו מוזר , משהו קורה פה אבל אף אחד לא מאמין לי.
"קארין את באה לאכול" דניאל קרא לי.
דניאל הוא אח תאום שלי אני והוא תאומים.
ירדתי לדניאל ולחשתי לו :"דניאל אני צריכה לדבר איתך" .
"טוב בואי לחדר שלי " דניאל ענה לי בלחש.
דניאל לקח אותי לחדר שלו,
"תקשיב דניאל אני רואה דברים פה בבית , אנשים ,ילדים. הם אפילו קוראים לי בלילה בשם שלי , אני פוחדת שהם יעשו לי משהו בבקשה תעזור לי" אמרתי לדניאל.
"זה טבעי שתרגישי ככה עברנו דירה תאמיני לי שזה לאט לאט יעבור עם הזמן" דניאל אמר לי,
"לא הפעם אני בטוחה שזה לא קשור לזה , תעזור לי אני צריכה אותך" אמרתי לו,
"תקשיבי אני רעב מת , והכל בסדר זה מקום חדש וטבעי שתרגישי ככה" דניאל אמר לי והלך לאכול.
אני ישבתי בחדר , אבל באמת זה כבר פעם שלישית שאני רואה כל מיני דמויות , בטח הוא חושב שאני משוגעת. אבל לפתע הרגשתי שמישהו תופס את צווארי וחונק אותי ומעיף אותי דרך החלון ואני נופלת על הקרקע ומתה.
מנקודת מבט של דניאל :
שמעתי איזה משהו מתנפץ מהחדר של קארין , עליתי מהר לחדר וראיתי שהחלון פתוח , ניגשתי לחלון הבטתי למטה וראיתי את קארין אחותי מתה שם למטה עם כל הזכוכיות של החלון ויורד לה דם.
"אמא בואי מהר קארין מתה" צעקתי בקול לחוץ,
אמא עלתה מהר לחדר של קארין וראתה את קארין למטה מתה, היא הזמינה אמבולנס בטלפון.
אחרי עשר דקות הגיעה האמבולנס , והרימו את קארין והכניסו אותה לתוך האמבולנס , ואני ואמא גם עלינו לאמבלונס והם התחילו לנסוע מהר לכיוון בית החולים.

הגענו לבית החולים , והפנו את קארין לחדר ניתוח , ונזכרתי בזה שיא ביקשה ממני עזרה בקשר למשהו שהיא רואה , זה הכל בגללי יכול להיות שמישהו עשה לה את זה ואני חשבתי שהיא מדברת שטויות זה הכל בגללי , למה לא עזרתי לה.
הרופא ניגש אלינו ואמר באיטיות : "ניסינו הכל אבל אין היא לא נושמת , אתם קראתם לנו מאוחר מדיי " והפסיק,
"מה זאת אומרת , היא מתה או שהיא בסדר" אמרתי לרופא בקול לחוץ,
"לצערי הרב היא מתה , ניסינו הכל" הרופא אמר.
זה הכל בגללי למה לא עזרתי לה.