המוות מחכה לך בסיבוב… – פרק 3

Estonian 22/10/2011 834 צפיות תגובה אחת

•אני מקבל הזמנה לטיול ביער•

השומרים התקשרו כבר למשטרה וכשהמשטרה הגיעו הם רצו לעשות איתי שיחה על החיזיון שלי. היה לי הרושם שהם מתכננים לעשות עלי כתבת טלוויזיה אבל אני רק סיפרתי להם מה ראיתי וזהו.
לבסוף נתנו לי להשתחרר הביתה ואפילו נתנו לי טרמפ. הייתי מאוד נסער, זאת הייתה חתיכת טראומה.
ישבתי מול המחשב שבחדר שלי והעלתי את התמונות למחשב שלי.
"קני?" שאלה אחותי מהדלת.
"מה?" שאלתי. הקול שלי היה חנוק מדמעות.
"אני… מרגישה לא בנוח" אמרה סאם.
"למה שלא תרגישי בנוח? אני משוגע עוכר כייף" אמרתי "אני סתם חנון מלשן".
שמעתי את הצעדים שלה. היא נגעה לי בכתף.
"קני, זה לא נכון" היא אמרה.
"זה היה נכון כל עוד הרכבת הייתה שלמה" אמרתי. התחלתי לבכות שוב.
"קני, אני כאן בשבילך, אני מבינה שאתה במצב שביר" היא אמרה לי.
"אני פשוט… לא יודע, אני הבנתי פתאום מה זה מוות, ואני לא רוצה לאבד אותך, אני לא מוכן שאת תמותי לי" אמרתי לה בדמעות.
היא נתנה לי חיבוק. היה לה ריח של לימון.
"אתה לא תאבד אותי" הבטיחה סאם "אני איתך".
בכיתי לה על הכתף והיא ליטפה לי את הראש.
"את נהיית נחמדה יותר" ציינתי לה.
היא צחקה.

הלכתי לי עם קפוצ'ון בשביל של בית הספר. לא נשאר עוד הרבה עד לסוף השנה, שבועיים ליתר דיוק.
רעדתי מקור. מתחת לפרגולה ישבו שון ושיבון ועשו את שיעורי הבית שלהם. שון הרים את המבט שלו.
"קני!" הוא קרא "בוא, קני".
הסתכלתי עליו במבט אומלל.
הוא חייך חיוך רחב "בוא הנה, חבר, אני מבין שאתה בטראומה, אני יודע, אתה יכול להיות איתנו, אנחנו יוצאים היום לטיול ביער, אתה רוצה להצטרף?".
החיוך שלו ושל שיבון היה כל כך רחב.
הוא לקח אותי לרגע לצד.
"אני רוצה להציע לה נישואין שם, אנחנו כבר יוצאים ביחד כבר שנה" הוא אמר לי.
"שיבון רומאו, זה נשמע ממש טוב" אמרתי.
"אבל נראה לי שהיא תעדיף להישאר שיבון מרלין" אמר לי שון.
חייכתי אליו.
"כמה טוב לראות אותך מחייך עם הפנים הכל כך יפות שלך!" אמר לי שון.
חייכתי חיוך יותר רחב וכבר הרגשתי טוב יותר.
"אז מתי ניפגש ביער?" שאלתי.
"בשעה שבע בערך" אמר שון.
"נהדר, ניפגש שם" אמרתי לו.
שוב ושיבון חזרו לשיעורי בית שלהם ואני הלכתי לכיתת הספרות שלי.


תגובות (1)

n

אור,תקרא את סיפור האימה שכתבתי….

22/10/2011 10:54
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך