נערה ושמה לילית'-פרק 3

היצור בעל הכפיים השחורות עף
במהירות לעבר לילית'.
"כן?" זה היה קולה של מיוקי.
היא פתחה את הדלת,וראתה את לילית' ותום.
"לילית'!" קראה מיוקי בהתרגשות.
"מי שם?" שאלה אן שהייתה בבית.
"אני רואה שאן אצלך" אמרה לילית' בחיוך.
"מה הטיפשה הזאת עושה כאן?" חשבה לילית'.
"כן,אנחנו רואות סרט.רצית משהו?"
"נראה לי שבטעות לקחת לי צמיד שהשארתי בשולחן שלך" שיקרה לילית'.
"אני לא בטוחה.רוצה לעלות לבדוק?" שאלה ופתחה את הדלת לגמרי.
"כן!" היא חייכה."תוכל לקנות לנו מיטרייה,נראה לי שיהיה גשם" פנתה לתום.
הוא הנהן,ומיהר ללכת.לילית' נכנסה פנימה.
"ההורים שלך לא פה?" שאלה לילית' והביטה בסלון שבו רק אן הייתה.
"לא,הם במסעדה היום" אמרה מיוקי."נהדר!" שיקרה לילית' וצחקקה.
היא עלתה לחדרה של מיוקי.היא חיטטה בחפציה,וטמנה כדורי אקדח מתחת לכרית שלה.
"יאשימו בזה אותה" חייכה לילית'.היצור בעל הכנפיים השחורות התפרץ לחדר דרך החלון.
היא הייתה גבוה,שיער אדמוני פרוע,עיניים שחורות וצלקת על ידה הימנית.
היא לבשה חולצה שחורה קרועה,וג'ינס כחול קצר.על גבה היו לה כנפיים שחורות כמו לעטלפים.
"מי את?" שאלה לילית' וכיוונה עליה את האקדח.
היא צחחקה,וחשפה ניבים.היא נראתה יותר גדולה מלילית'.
"קוראים לי ג'יזל דמי" היא צחקקה.
"דמי?כמו מלך הערפדים?" שאלה לילית'."קלעת בול" היא צחקה.
לילית' ירתה באקדח לכנפה של ג'יזל,אך כנפיה חזרו לגופה ונעלמו.
"מה את רוצה ממני?" שאלה לילית' בטון מאיים.
"אני כאן כי מישהו ביקש ממני להרוג אותך" היא צחקה.
"אבא שלך?"
"ממש לא!" צחקה ג'יזל.ניביה התארכו,והיא הסתערה על לילית'.
האקדח נשמט מידה,והיא נפלה על הרצפה,כשג'יזל מעליה.
עינה הימנית של לילית' שינתה את צבעה לאדום כהה,וברק שוגר מהענן בחלון לעברה של ג'יזל.
"אההההההה!" צרחה ג'יזל והתרחקה מלילית'.
"אני יודעת עליך ועל שאר הערפדים הכל!" אמרה לילית'.
"ממי?"
"מאן!" קראה לילית'."היא אשת זאב!"
אן ומיוקי התפרצו לחדר."מה?" קפצה מיוקי בבהלה,למראה החדר ההרוס והכנפיים השחורות של ג'יזל.
"רררררררר" שמעתי את אן.היא חשפה ניבים ארוכים כמו של ג'יזל.
"אני אחזור מאוחר יותר" סיננה ג'יזל ועפה משם.לילית' שינתה שוב את צבע עינה.
"מה קרה כאן?" נבהלה מיוקי."אן,תסבירי לה הכל,אני חייבת למהר!" קראה לילית' ורצה משם.
היא יצאה מהבית,בזמן שג'יזל עפה משם.
לילית' רצה אחריה,מבלי להבחין בכלום.
לפתע,היא התנגשה במישהו."אייה!" קראה לילית'.
"את אומרת?את התנגשת בי!" צחק.היא הביטה בו.היה לו שיער חום ועיניים ירוקות.
"קוראים לי טום" הוא חייך ושלח יד ללחיצה.
"הי" היא מלמלה ולחצה את ידו."אז,מה את עושה כאן?" שאל בחיוך.
היא הביטה לשמיים.ג'יזל נעלמה."אני בדייט".
"איפה הבחור?"
"מה זה עיניינך?" שאלה ומיהרה ללכת.
"רגע,איך קוראים לך?" הוא תפס בידה.היא משכה ממנו את ידה,ורצה משם.
היא הגיעה לסופרמרקט,ותום חיכה לה בחוץ.
"הנה המיטרייה!" הוא קרא והושיט לה מיטרייה ורודה.
"תודה" היא מלמלה.מישהו שלח אחריה ערפדית.אולי זה תום?
"בוא נלך" היא גררה אותו משם."וואוו,אוקיי לא לגרור" הוא צחק.
"דקה!" הוא אמר ושלף את הפלאפון שלו שצלצל.
היא נעצרה,ושמעה אותו מדבר עם מישהו."מה?!" הוא קרא וניתק.
"יש שריפה בקולנוע!אחותי שם!" הוא רץ.
היא הביטה בו הולך.בלעדיו התוכנית שלה להרוג את הוריה של מיוקי אבודה.
היא רצה אחריו,והגיעה לקולנוע.בחוץ,היא ראתה את תום ומישהי קטנה ממנו.
היא הביטה לעבר הקולנוע,והביטה למעלה.דמות עם כנפיים שחורות עפה שם,אבל לא כמו של ג'יזל.
היא הלכה לחנות קרובה,ופנתה אל החנייה.צבע עינה הימנית השתנתה לאדומה כהה.
היא יצרה סופה מלמעלה,שמשכה והפילה את הדמות אל החנייה.
"מי את?" שאל לילית'.עינה הימנית כאבה.לילית' הניחה יד על עינה.
"אני?" הדמות קמה.שיערה היה אדום וארוך.היא הסיטה אותו מפניה.עיניה היו כחולות-אפורות,וכוכב היה תחת עינה הימנית."קארין".
"למה שרפת את הקולנוע?" שאלה לילית' ושלחה יד לאקדחה,ואז נזכרה שאקדחה בביתה של מיוקי.
"שיט" סיננה לילית'.
"לא התכוונתי" אמרה,וכנפיה נכנסו לגופה.
"הייתי קצת עצבנית" היא צחקקה."ואני רואה שהעין שלי אצלך" היא ביטה בעינה הימנית של לילית'.
"מה?" קראה בהפתעה.
"את מבינה,לי יש יכולת של שינוי טבע,אני הרי מלאכית אפלה" צחקקה קארין.
"ולך,יקירה,יש את עיני הימנית" עינה השמאלית של קארין השתנתה לאדומה כהה.
"ואת רוצה אותה?"
"לא.אני לא יכולה לקחת אותה,אבל אני בהחלט אשמור שהיא לא תמות!" חייכה קארין.
"כי אם העין שלי תמות,אני אמות".

לילית' נקשה על דלתה של מיוקי."לילית'" קראה מיוקי באימה.
כעת,היא מפחדת מלילית'."כן" אמרה לילית' ונכנסה.אן ישבה בפנים.
"אן" לילית' נשמה עמוקות."אני צריכה ממך עזרה".