ללא כותרת

הקדמה:
באותו רגע הסתובבתי לאחור ולא האמנתי למה שראיתי זה היה הדבר המפחיד ביותר שעיני אי פעם ראו קפאתי במקומי הרגשתי כמו בובה על חוט ששולטים בי,שאני לא אחראית על הגוף שלי כאילו הוא מתנגד לי עד שהרגשתי את הגוף שלי נחבט בריצפה ועיני ראו רק דבר אחד בתוך החושך הממשי הזה עיניים אדומות עם רצח בהם.
השעה שבע בבוקר אני מרגישה שאני עומדת למות בתוך יער שחור ושהעיניים האלה עומדות להרוג אותי עד שבבהלה אחת קפצתי מהמיטה לשמע צליל השעון,הרגשתי כזאת הקלה אבל ידעתי שזאת רק התחלה…..