אוולין ג'ונס פרק 1

רצתי מהר ככול האפשר. הסטתי בידי המדממות מהחתכים את הענפים והשיחים שהפריעו לי בדרך.
הם היו מאחורי.
מרחוק ראיתי בניין נטוש. אוכל לאבד אותם שם.
הגעתי לבניין והתחבאתי מאחורי שיח ליד הקיר המזרחי. "הם באים מכיוון מערב" אמרתי למכשיר הקשר שלי. "קיבלתי" ענה קול של ילד. קוראים לו ג'סי, אבל כולם קוראים לו ג'ס.
הוצאתי את האקדח שלי מחגורתי. יש לי רק הזדמנות אחת לירות. לאחר מיכן, מיקומי כבר יהיה ידוע.
כיוונתי בעזרת עינית שבאקדח לאחד האנשים ויריתי.
קמתי משם והתחלתי לברוח. "הצילו!" נשמעה זעקה. "לעזאזל!" סיננתי ורצתי לאחור. התחבאתי מאחורי אותו קיר. הצצתי לראות מול כמה אנשים אני מתמודדת.
שלושה אנשים. רגע, יש הבהוב מעץ אחד. יש ארבעה.
כיוונתי על האיש שהיה על העץ, רצתי וכשהגעתי למקום שבו הירייה תפגע בו, יריתי. האיש נפל ורצתי אל שלושת האנשים האחרים.
זה לא היה ג'סי. זו הייתה אליאן. יריתי באנשים סביבה. הם זרקו אותה על האדמה הבוצית והתקרבו לכיווני.
נסוגתי אל היער. נעמדתי מאחורי עץ ויריתי על עיוור. לפתע היריות נגמרו. זרקתי את הרובה על הקרקע. הם היו קרובים מאוד.
"אוו!" שמעתי צעקה מאחד העצים. לפתע נזרק לעברי מקלעת עץ.
תפסתי אותה בידי הימנית, ובידי השנייה לקחתי אבנים והתחלתי לירות אותם.
בסופו של דבר כולם נפלו ארצה.
ג'י טי ירד מהעץ. כן, אתם בטח חושבים מה זה השם הפריקי הזה?
ג'י טי הוא נער מסתורי, מלא הפתעות ורעיונות מקוריים. הוא שתקן, יצירתי, חכם ומגניב.
"אוולין! ג'י! אתם בסדר?" שאלה אליאן ואחריה ג'סי, רוי ומארק.
חייכנו חיוך דק. לא הייתה סיבה ממשית לחייך. כמובן, שרדנו את המרגלים שעקבו אחרינו.
אבל מה יהיה מחר?