איך נהפכתי לבלשית..?

פרק 1:
אז.. השם שלי זה דניאל, אבל בקיצור, דני.
אני בת 16, גובה 1.74, עיניים כחולות ושיער שחור כהה.
עור לבן כמו הירח, כמעט לבן מדיי.

שלשום אמא שלי הביאה לי מחברת קטנה עם ציורים של לב ומנעול, ואני שאלתי אותה: "מה זה?" והיא ענתה: "יומן, תוכלי לכתוב בו מה את מרגישה, מה עשית כל יום ועל קשרים חדשים בחיים שלך."
התחלתי לחשוב, למה שתביא לי יומן? היא חושבת שאני מתוסבכת או משהו…?
היא חושבת שאני צריכה מחברת שאני אכתוב בה מה שאני מרגישה ושאם זה יגיע איכשהו לידיים הלא נכונות אני אתקע במבוכה?

אז פתחתי את הדף הראשון, וראיתי שכתוב למעלה: "מקווה שתשתמשי בזה, אמא"
אז… התחלתי לכתוב: "עכשיו אני יושבת, עכשיו אני כותבת, ואני עכשיו אני בוהה בך כדיי שיתמלא דף שלם שאני אוכל להראות לאמא שכתבתי בך והיא תוכל לרדת ממני.."

ובלי ששמתי לב מילאתי 3 וחצי עמודים על הפעולות שלי!
רצתי להראות לאמא אבל היא לא הייתה שם… איפה היא?
על השולחן היה פתק ובו היה כתוב: "הלכתי לשכן מקומה 3 אחזור עוד מעט"
ועברו 5 שעות, ונעשה מאוד מאוחר., נעשיתי רעבה אבל לא היה לי כוח לבשל, אז ירדתי לשכן מקומה 3, בשביל לקרוא לאמא שלי.

השכן פותח את הדלת ושואל אותי: "איפה אמא שלך, היא אמרה שהיא תרד לעזור לי עם העוגה, אם אני לא אסיים לאפות את העוגה למסיבה של הבת שלי, אשתי תהרוג אותי!!"
ואני עניתי לו: "היא לא אצלך?! לאיפה היא הלכה?!"
ואז השכן ענה: "היא באה לשנייה להגיד לי שהיא מורידה את הזבל ותכף עולה"

ואז ירדתי ליד הפח וראיתי את אמא שלי על הרצפה מלאה בדם
התחלתי לצרוח: "הצילו!!!"
השכן שמע אותי צורחת, התקשר לאמבולנס מיד, וירד למטה.
ואז………~~~ המשך בפרק הבא