אם זה הזוי אז זה יקרה לי-פרק1

פרק1 –רגילה להסתבך.

למה אני תמיד חייבת להישאב לכל ההרפתקאות האלה?למה אני צריכה להיסתכן?אני הרי יודעת שזה לא חייב להיגמר טוב!
אני לא מאמינה שזה קרה…
הכל התחיל לפני חודש בערך.
באתי לבית הספר כמו בכל יום אבל משומה הוא היה ריק.
מוזר לא?
שנכנסתי לכיתה גיליתי שכולם בא והמורה נזפה בי :"ליאור שוב אחרת".
אוי לא כנראה לא שמתי לב מה השעה ואיחרתי ….
השפלתי את מבטי ונשמתי נשימה עמוקה.
נזכרתי שזו לא הפעם הראשונה שלי ושהפעם כנראה זה לא ייגמר כמו בשאר הפעמים.
היא אמרה לי שהפעם צפוי לי עונש רציני ושלחה אותי למנהלת.
למזלי המנהלת שלנו ששמה אלן מאוד חיבבה אותי למרות שאני ילדה קצת מופרעת…
שנכנסתי לחדר היא פתאום צעקה אלי ואמרה לי שזהו נמאס לה היא לא יכולה לסלוח לי כמו בשאר הפעמים ושהפעם עברתי כל גבול.
פתאום עלו לי דמעות אך הצלחתי לבלוע אותן …
המנהלת אמרה לי שהעונש שלי הוא שבמשך שבוע אני לא יוצאת להפסקות ושאם אאחר שוב היא תשעה אותי ,היא כתבה מכתב להורים שלי ולמורה ומיד הוראתה לי לצאת מהדלת.
נכנסתי לכיתה הבאתי למורה את הפתק והיא עשתה לי פרצוף כועס ושאר הכיתה צחקקה כמובן שהמורה המעצבנת שלנו ששמה רוזה לא עברה על זה בשתיקה וכל הכיתה קבלה עונש של לא לצאת להפסקה אחת היי לפחות באחת ההפסקות של העונש אני לא יהיה לבד.
במהלך העונש היה ממש כיף כי היו צחוקים ושטויות.
אך לרגע שהסתכלתי על אופק החברה הכי טובה שלי ראיתי שמשהו לא בסדר איתה…
התקרבתי אליה והיא נתנה לי פתק ביד ואמרה אל תפתחי אותו פה תפתחי אחר כך.
אבל למה? שאלתי: ככה אם את סומכת עלי תעשי את זה!!!
בחיים שלי לא ראיתי את אופק ככה הבנתי שזה משהו רציני….
רציתי לשאול אותה אם זה קשור לאיחור שלי או לאלי(קיצור של אלינור ככה אנחנו קוראות לה)שלא באה.
כי אנחנו סוג של שלישיה למרות שאופק ואני החברות הכי טובות ,אבל פתאום היה צילצול וכולם רצו לכיתה ולא ראיתי את אופק.
שנכנסתי לכיתה לא ראיתי אותה.
שאלתי את המורה איפה אופק והיא אמרה שהיא לא הרגישה טוב והלכה הביתה…
ישר ידעתי שזה קשור לפתק שהיא הביאה לי אז אמרתי למורה ששכחתי את הבקבוק והיא הסכימה לי לצאת לשתות.
ברור שסתם אמרתי לה אבל היי אני לא ילדה שקרנית פשוט לא הייתה לי ברירה…
רצתי למחבוא הסודי שלנו מאחורי האולם ספורט בפינה ופתחתי את הפתק.
להפתעתי הוא היה ריק .הפכתי אותו וניסיתי להסתכל מכל כיוון ופתאום קלטתי שזה מדבקה.
פתחתי אותה והיה רשום בה:
היי ליאור משהו קרה אנחנו חייבות לדבר ניפגש בארבע במקום הקבוע אל תספרי לאיש שאנחנו נפגשות שם פשוט תמציאי סיפור סומכת עלייך !!!
אופק.
קיפלתי את המדבקה ודחפתי אותה לכיס.
פתאום קלטתי שעבר יותר מדי זמן והייתי חייבת לחשוב על תירוץ למה היתעכבתי…
ואז עלה במוחי רעיון !!!
רצתי לכיתה ושנכנסתי נפלתי על הרצפה.
המורה שאל אותי מה קרה ואמרתי לו שאני לא מרגישה טוב..
הוא ישר נתן לי ללכת הביתה ואני ניצלתי את הזמן כדי ללכת לבית של אופק ולדבר איתה…
להפתעתי הרבה שהגעתי אליה הביתה מצאתי את כל הבית שלה הפוך ואף אחד לא היה שם זה סימן לי שמשהו לא טוב קרה….
רציתי ללכת אלי הביתה ולהעביר שם את הזמן אבל אז נזכרתי שאמא שלי שם ושהיא ישר תשאל שאלות לא הייתה לי ברירה אז נשארתי ברחוב…
חיכיתי עד לשעה ארבע ורצתי לבית הספר למאחורי האולם .
להפתעתי הרבה לא מצאתי שם רק את אופק אלה גם את המנהלת אלן.
ניסיתי לרמוז לאופק למה אלן כאן אך היא אמרה אנחנו כבר נסביר לך את הכל…….