בית באסט – פרק 4 – המבחן, חלק 2!

"טוב, זה פשוט מאוד. מישהו יעשה פעילות הסחה ואת תתגנבי למשרד של רוי" אמר אדוארד. "בטח אקירה ישמח לעשות את זה. הוא לא יפספס את זה תמורת שום הון שבעולם. אם לאמר את האמת, הוא בטח יעשה את באי מודעות כאשר ינסה לרצוח עוד פסל."
אליזבת הביטה בו חסרת אונים. "אין מצב שאני מצליחה!"
"ליזה, את תצליחי!" אמר אדוארד, "גם אמא שלי הצליחה, ולך עוד יש הדרכה ממני. אז…"
"כן… טוב. תמשיך" אמרה אליזבת, מנסה להתעשט.
"טוב, תקחי את המפתחות שיש לו על השולחן ותקחי את המפתח עם הראש הירוק. תשתמשי בו לפתוח את ארון המפתחות הרזרויים. עד עכשיו מובן?" שאל.
"אה-הא!" אמרה אליזבת, אבל לפי טון הדיבור השתמע שהיא אינה בטוחה.
"יופי. תקחי את המפתח שתחתו הכתובת "עליית הגג", ושימי במקומו את המפתח הזה" אמר, מושיט לה מפתח. "עכשיו יש פחות משימה אחת. באחד עשרה תצאי. תשתמשי במפתח שלקחת ותפתחי את עליית הגג. תבואי עם פנס, סיכת שער, קצת אוכל ותלבשי משהו שלא יתפרק. זהו נראה לי. את חושבת שאת מוכנה?"
"אה… כן?"
לפתע החלו להשמע רעשים של פסלים מתפוצצים.
"תכף הוא ידיע לקומה של רוי!" אמר אדוארד, "כדאי שתמהרי!"
אליזבת הנהנה בחשש, ויצאה. היא עלתה מהר במדרגות לקומה של רוי. היא התחבאה ובדקה.
"ביי ביי אנוביס!" קרא אקירה ואז נשמע רעש של פסל מתנפץ. רוי קם ממקומו והלך לבדוק.
אליזבת חיכתה שיעלם מעיניה, ורצה למשרד שלו. במיומנות לקחה את המפתחות ששכח רוי על השולחן, ופתחה את ארון המפתחות הרזרווים עם המפתח בעל הראש הירוק. היא שלפה במהירות את המפתח שהיא הייתה זקוקה לו, ושמה במקומו את המפתח שאדוארד נתן לה. היא שמעה צעדים שחוזרים לכיוון המשרד, ונעלה מהר את ארון המפתחות, מחזירה את המפתחות הרבים למקום. היא מיהרה לרוץ החוצה.
כאשר הייתה בדרכה למטה היא נתקלה ברוי.
"מה עשית בקומה שלי?" שאל.
אליזבת פחדה, וכאשר היה נדמה שזה הסוף, אדוארד בא ואמר לרוי, "הנה אתה! שלחתי את אליזבת לקרוא לך כי לא מצאתי את הג'קט…"
רוי הביט בשניהם. "ניצלתם בעור שיניכם, שובבים!" קרא בכעס, והסתלק.
אדוארד הביט ברוי המתרחק. "הצלחת?" שאל את אליזבת. היא הינהנה וחייכה.
"הנה!" היא אמרה בהתרגשות, מראה לו את המפתח.
"מעולה!"
במהלך היום אליזבת היתה רגועה, עש שבשעה 10 נשמע קולו של רוי אומר, "השעה 10 בדיוק! אני רוצה להיות מסוגל לשמוע סיכה נופלת!" רעש חלש של מתכת פוגעת ברצפת העץ נשמע.
"יש לך שעה!" קראה ג'ייד, וצחקקה. "יש לך את המפתח כבר?"
"כן" אמרה אליזבת, שמחה לקטוע את צחוקה המלגלג של ג'ייד. "הנה!" היא נופפה במפתח מול עיניה של ג'ייד המופתעת.
השעה הבאה עברה על אליזבת בהכנות: היא בדקה שכל מה שהייתה צריכה לפי דבריו של אדוארד נמצא, "סיכה" היא מלמלה, וסימנה וי בדף עם הרשימה הבאה:
פנס
סיכת שער
קצת אוכל
ליד הכל היה מזומן וי.
היא בדקה בפעם האולי 300 שבגדיה לא מתפרקים, בגללל שזה עלול להשאיר סימנים, נגיד החוטים מהחולצה ולתרום רמזים לשאלה: מי פרץ לעליית הגג?
השעון הראה את השעה 10:56
זהו. זה עוד כמה דקות קורה.
10:57
כמעט. אמ'לה!
10:58
"מתחילה להתחרט אליחרא?" אמרה פטרישה בטון מלגלג.
10:59
"לא" אמרה אליזבת בקול טיפה רועד.
11:00
זהו. זה מתחיל.