ברוך הבא לחדר 266 – פרק 15

"מאיפה אתה הגעת?!" שאל אותי הנער הבלונדיני.
עמדתי באמצע חדר עם קירות לבנים מאוד, רצפה עשויה מבלטות לבנות עם כתמים כהים, כמו רצפות רבות.
"לא יודע" אמרתי "אבל אתה חולם."
"חולם?" שאל אותי הנער. היו לו עיניים כחולות יפהפיות, כאלו שקשה להתעלם מהן.
"מי אתה?" שאלתי.
"ווייל רוס" ענה לי "למה הכוונה שאני חולם?"
"הפילו עליך שינה, אתה חייב להרוג את עצמך, רק ככה תתעורר."
ניחשתי שנפלתי לתוך החלום שלו.
"להתאבד?!" הוא שאל.
הבטתי דרך חלון, שם ראיתי אורות נמוכים יותר.
"אנחנו במקום גבוה?" שאלתי.
"מאוד"
המרפסת הייתה פתוחה.
תפסתי בשני ידיו של ווייל, ודחפתי אותו משם, והפלתי אותו מהבניין, ואני קפצתי יחד איתו.
פקחתי עיניים, וגם הוא.
לפני ראיתי את מארק, ואת מדי הכדורגל של ניק זרוקים על הדשא.
"איפה ניק?!" שאלתי.
"אל תדאג, הוא תיכף יבוא, אני החלפתי אותו קצת."
"איך החלפת אותו?" שאלתי, מעמיד פני לא יודע כלום.
"לא משנה, גנבתי לו את הגוף" אמר לי מארק בחיוך. אני פערתי את הפה שלי.
ווייל היה נראה מסוחרר.
"איפה אני?" הוא שאל.
"זה בסדר" אמר מארק בקול קריר לווייל.
"אז אתה משחק כדורגל ממש טוב" אמרתי.
"לא, פשוט היכולת של ניק היא בגוף שלו, אני רק ניצלתי את זה." אמר מארק.
"כלומר, שהוא לא חוזר לעונה?" שאלתי.
"הוא כן" אמר "סתם שכנעתי אותו לתת לי להרדים אנשים."
"למה?" שאלתי.
הוא בהה בי במבט חודר וקר שהטריד אותי.