האיש שזכה בלוטו/ מספר בעל שמונה ספרות? 15,000,000 שקלים בייבי!/ פרק 1

"שלום אשתי היפה! שלום ילדיי החמודים! היום אני עוזב אתכם בגלל שזכיתי ב- 15 מיליון שקל? יודעים מה זה אומר? שאכלתם אותה!!! הה!!".
אשתי, דיאנה קראה את המכתב בעצבים.
"אתם יודעים מה אני אעשה עם ה- 15 מיליון שקלים האלה? אני אקנה לעצמי אחוזה גדולה ויפה, עם הרבה מאוד משרתים! לא כמו הבית המכוער והישן שלנו! ואתם יודעים מה? אני אחלק לכם חלק מהכסף שהרווחתי.." פרצוף שמח עלה במבטה של דיאנה ".. בחלומות שלכם!! הה!!" פרצופה הכועס של דיאנה חזר למצבו הקודם. היא נורא כעסה עליי.

"רוג'ר ג'ונס, זכה בלוטו ב- 15 מיליון שקלים" אמרתי ולחצתי את ידו של האיש
"דרק אוונס, מנהל הבנק. מה תרצה?" שאל דרק
"ארצה להפקיד את הכסף שקיבלתי בבנק!" אמרתי בשמחה.
דרק סימן לי בידו להביא לו את הצ'ק שקיבלתי מהלוטו.
נתתי לו.
"אני מצטער אדוני, אני מבקש ממך ללכת" אמר בכעס
"מה?" שאלתי
"אני מבקש ממך ללכת בבקשה אדוני, זה לא מקום בשביל אנשים כמוך!" התלונן
"אני לא מבין על מה אתה מדבר בדיוק!" אמרתי
"הצ'ק הזה מזויף, אדוני." אמר המנהל והחזיר לי את הצ'ק והתחיל להקליד על המחשב "אם אתה לא יודע מזה, אז, סורי בייבי, תסתכל חמוד, רימו אותך" והוא המשיך להקליד כשאני יצאתי בעצב מהחדר.
רימו אותי? איך העזו? אפילו ראיתי במו עיניי בהגרלה של הלוטו שהמספרים שלי היו המספרים הזוכים!
אתם יודעים לאן הלכתי בדיוק, נכון?
ברור! למפעל הלוטו..

"כן, במה אפשר לעזור לך?" שאל המנהל של הלוטו
"היי," אמרתי בקול כועס ועצבני "אני רוג'ר ג'ונס. זכיתי בלוטו בשבוע שעבר ורציתי להפקיד את סכום הכסף שנתתם לי בצ'ק בבנק אבל מנהל הבנק אמר לי שהצ'ק מזויף! רציתי לראות על מה הוא בדיוק מדבר.."
"נו, ברור שהצ'ק הזה מזויף.." אמר המנהל בקול תחמן ורשע.
הוא תפס בקצה חולצתי ומשך אותי לצד השני של הדוכן של המפעל, לידו.
הוא לחץ על מנגנון סודי שהתחבא מאחורי אחד מהלוחות שעל הקיר ופתח עמוק נפתח ברצפה ושנינו נפלנו לתוכו.
"לאן אתה לוקח אותי בדיוק!?" צרחתי
"עוד תגלה.." אמר בקול תחמן כשהוא מחזיק בידיי כאילו אני שבוי.

לבסוף, נחתנו. השאלה היא: על מה?
ראיתי שנחתתי על ספוג אדום ענקי.
על הספוג היו מלא אנשים, ליתר דיוק, שדונים בעלי לבוש העשוי מעלים ופנים שמחות.
המנהל של מפעל הפיס הוריד את המסכה שהייתה על פניו ואת התחפושת שהייתה על גופו וראיתי מולי שדון שנראה בדיוק כמו כל השדונים יוצא מתחפושת של בן אדם.
"אתה בדיוק האדם שחיפשנו!" אמר המנהל
"איפה אני?" שאלתי בפחד
"אוי, שכחתי לומר לך. אתה נמצא כאן בארץ הספוג. אדמתה עשויה מספוג. הכול החל לפני שנים רבות.." עמד המנהל להסביר
"לא, לא לא!" קטעתי אותו "זה בסדר, אתה לא חייב להתחיל עם כל הפלאשבק וזה. פשוט תאמר לי איך לצאת מכאן!!"
"אוי," סימן לי המנהל בראשו כסימן טעות "אתה טועה ובגדול. אתה לא יוצא מכאן עד שתעזור לנו!"
"אבל.." גמגמתי "במה?"
"הו," אמר המנהל והסתובב לכיוון טלסקופ שכוון אל מחוץ לחלון "זאת כבר שאלה טובה.." הוא כיוון את העין שלי אל תוך העדשה של הטלסקופ
"אתה רואה את זה?" והוא הראה לי את הכוכב השחור הכהה והרחוק שבשמיים הכהים, זרועים כוכבים אחרים
"מה, את הכוכב השחור הזה, זה שמתקרב אלינו?" שאלתי.
המנהל הנהן לחיוב.
"מה אתו?" שאלתי
"הוא מתקרב אלינו יותר ויותר ויותר. בעוד כשבוע בדיוק הוא יתנגש בנו וכל התושבים הרשעים והמגעילים שנמצאים עליו יפלשו אל ארץ הספוג האדום ויהרסו אותה וישמידו את כולנו, את כל השדונים! חטפנו את מנהל מפעל הלוטו והחלפנו אותו בי! חפרנו מנהרה סודית שתוביל לארץ הספוג האדום במפעל! מסרנו לך צ'ק מזויף של הלוטו שיוביל אותך לכאן רק בשביל שתבוא לכאן, לארץ הספוג האדום, ותעזור לנו להשמיד את היצורים שעל הכוכב השחור הכהה, כוכב x"
"אבל.. למה דווקא אני?" שאלתי
"שאלה טובה, ויש גם תשובה עליה.." אמר המנהל בקולו הצרוד "יש לך דם מיוחד, רוג'ר. דם שאין לכל אחד"
"איזה דם?" שאלתי
"זה לא משנה!" אמר המנהל "אתה מבין, יש לך דם מיוחד, שאין לכל אחד. הדם הזה מסוגל, להשמיד את היצורים שעל כוכב x!"
"רגע, רגע, רגע.." חשדתי "מה אתה זומם בדיוק? אתה מתכנן להרוג אותי ולהשתמש בדם שלי כדי להרוג את היצורים!?" צרחתי
"מה פתאום!" הכחיש המנהל והתחיל למלמל "אולי רק איזו דגימת דם קטנה"
"מה? אני לא שומע אותך!" שיקרתי
"אולי איזו דגימת דם קטנה!" צעק המנהל "דגימת דם קטנה, פיצפונת, תוכל להשמיד את כל היצורים שעל כוכב x"
"אבל.. אילו יצורים בדיוק?" שאלתי
"טוב…" אמר המנהל "זה משהו שאנחנו עדיין לא גילינו, אבל אל תדאג," והסתכל על כוכב x שהתקרב אלינו במהירות "אנחנו עוד מעט נגלה.."