האם אתה ברשימה?

אחר הצהוריים באמצע שדה נטוש מלא עשבים, ישבתי על האדמה והסתכלתי קדימה אל השמיים הבהירים והשמש המסנוורת כיסתה אותי בחום ובעוד אני מזמזם שיר שנתקע לי בראש ואני שומע מאחורי "תשחרר אותי!" אני קם ומסובב את ראשי והסתכלתי על פניה האי הייתה יפה פעם ,שיערה היה בלונדיני ועינייה כחולות ,אני הלבשתי אותה לבן אבל פניה המפחודות ומלאות דמעות הרסו את יופיה החולף , " את עדיין פה?" עניתי לה בעייפות ופיהקתי,היא ניסתה לצעוק שוב אבל כיסיתי את הפה שלה לקחתי סכין וחתכתי את צווארה לרוחב עד שהדם אזל לה מהגוף ונשארה מתה על האדמה אני זרקתי את הסכין והורדתי את הכפפות ודחפתי אותם לכיס הז'קט עמדתי אל מול השמש החמה והתחלתי ללכת לכיוון המכונית כאשר נכנסתי וישבתי בכסיא הנהג במשך מספר דקות והוצאתי את הרשימה שלי ובדקתי מי הבא בתור,הרשימה שלי הייתה מורכבת ולאנשים קטנים וחסרי משמעות לא היה צורך להבין אותה ושהרשימה תסתיים האומנות שלי תיהיה מוכנה סוף סוף נשאר עוד קצת .נכנסתי לדירה והלכתי אל המדף ולקחתי ספר שנראה לי מעניין התחלתי לדפדף בו ואז נשמעה דלת נפתחת ,היא נכנסה לחדר והורידה את התיק על הרצפה והוציאה כל מיואש ועייף מפיה ,שיערה השחור כיסה את עינייה הנפולות ."סוף סוף קצת כיף" אמרתי שעמדתי מאחוריה, שמתי לה בד בפה וקשרתי את ידייה וזרקתי את גופה לספה היא התפתלה וניסיתי להרגיע אותה !היא הייתה אמורה לשבת ,ככה תכננתי את זה וככה זה יקרה .הלכתי לתיק שלי והוצאתי מספר כלים התחלתי לעבור בינהם עם האצבעות שלי וניסיתי לבחור את כלי הנשק שבחרתי ליצירה המיוחדת הזו
"זה!זה זה!"
צעקתי בהתגרשות שחיוך עלה על פניי , "תסלחי לי זה יום מיוחד בשבילי" אמרתי לה.
התקרבתי אלייה עם גרזן בידי מצד לצד נידנדתי אותו עם ידי ,לקחתי כיסא וישבתי מולה
"זוכרת אותי….? ברור שלא" אמרתי אליה והסתכלתי על פרצופה החסר אונים ,קמתי מהכיסא והלכתי כמה צעדים אחורה והסתובבתי והטחתי את הגרזן בצווארה הוא פגע בצורה מדויקת ומדהימה ודם ניתז לי על הפנים ,היא מתה ,התחלתי לצחוק לא יכולתי להתאפק "די די " אמרתי לעצמי אבל לא הצלחתי להפסיק עד שלבסוף הצלחתי להרגיע את עצמי.
"טוב,מה עכשיו?" אמרתי לעצמי ,הוצאתי מהכיס יומן והתחלתי לעבור "סיימתי,סיימתי,סי..אותך לא סיימתי" חייכתי לעצמי ,לקחתי תפוח מהקערה שהייתה מנוחת על השולחן וירדתי במדרגות הבניין נכנסתי למכונית שלי ונסעתי ליעד הבא
ישבתי על ספסל ובהיתי בעיתון מבלי באמת להבחין מה כתוב בו,אני ראיתי אותו כמה מטרים ממני מתנשף מהריצה שעשה אני אמררתי לעצמי שעוד רגע זה קורה ומשהו בגוף שלי היה כלכך נלהב ומרוגש
אבל הייתי חייב לחכות לרגע המושלם כמו שכתוב.
הוא ישב בדירה שלו מול הטלוייזיה ,צפיתי בו מבחוץ הוא היה שמן יותר ממה שזכרתי והוא גם התחיל להקריח ועדיין יכולתי לדמיין את ריח האלכוהול מהפה שלו וזה רק הרגיז אותי יותר.
עד שהגיע הרגע להתחיל ,נכנסתי דרך החלון של חדר השינה ופתחתי את תיק שלי והוצאתי את הציוד המיועד וחיכיתי שהכנס ,לבסוףשנכנס לקחת משהו מחדרו חבטי בראשו ונפל לרצפה הקמתי אותו וזרקתי את גופו המעולף על המיטה.
"אתה ער?" עינייו התחילו להפקח יכול להיות שהוא נבהל מהסכין שהחזקתי בידי ובגלל זה הפרצוף המבוהל או שזה משהו אחר אני עדיין לא יודע אני רק ניסיתי להיות נחמד,"תשמע ,אני הולך להרוג אותך טוב?" חייכתי אליו בנימוס הוא ניסה לצעוק הטיפש אבל הפה שלו היה חסום חתכתי לו את הוורידים בידיים עם סכין קטן שהחזקתי בידי והלכתי להכין לי תה ,ישבתי מולו וחיכיתי שימות לאט לאט וצפיתי בכל טיפת דם שנופלת .
"סיימתי גם אתה?"
בחנתי את הגופה החיוורת שלו ,לקחתי סכין וציירתי לו חיוך על הפנים והדם נזל לו מהסנטר וטיפטף על גופו ,אני לא עומד בזה אני גאון ,היצירה הזאת מושלמת!.התיישבתי על הרצפה ובהיתי בסכין המכותמת בדם שעמדה מול עיניי אני הוצאתי את היומן וראיתי שהרשימה הסתיימה ,כלומר חוץ מאחד אבל איך יכולתי להפטר מעצמי אבל הייתי חייב לעשות את זה בשביל הרשימה.
עמדתי על כסא באמצע הבמה שחבל מסביב לצווארי תלוי על קורה שבתקרה ,הוילון זז הצדה וחשף אותי לקהל הבוהה שלא מבין מה קורה ,הם היו נראים טיפה מבוהלים אבל בכל זאת הם צריכים לאמר תודה שנתתי להם להשתתף ביצירת אומנות האחרונה שלי . מסביבי גופות ששכבו על הבמה ויצרו לי מן מסגרת מושלמת לאומנות הגאונית שלי אני לקחתי את האצבע שלי ו וליטפתי את הכפתור ופניתי אל הקהל שניסה להמלט מהאולם הנעול
"בידי שלט והשלט הזה יסמל אותי ,המחליט!,הקובע! ואני מחליט מי יחיה ומי ימות ועכשיו שהיצירה שלי סוף סוף הסתיימה כל מי שנמצא באולם הזה יזכה לסופו ויזכה ל…מוות."
שסיימתי את דברי , בעודי מביט ביצירה המהוללת שלי שעוד רבים ידברו עליה ,לחצתי על הכפתור.