האם לאהבה יש גבולות פרק 9

"כי פשוט אי אפשר תסמכי עלי" אמר עמוס בדאגה.
"אבל למה אתה עקשן, דבר אתה יודע שאפשר לסמוך עלי נכון?"
"זה לא קשור אני סומך עליך, פשוט אני לא יכול להגיד לך למה, אי אפשר להגיד נגדו תלונה."
"אם היית אוהב אותי, היית אומר לי למה" אמרה רונית כדי, לגרום לו להרגשה לא נעימה.
"את לא מבינה שבגלל שאני אוהב אותך, אני לא אומר לך, יש דברים שפשוט עדיף לא לדעת, תאמיני לי."
"טוב אם אתה אומר, אני מאמינה לך, מתי מורידים לך את התחבושת מהעין?"
"אהה, מחר, מחר הם מורידים לי את התחבושת."
"מה איך זה יכול, להיות זה כבר שלושה ימים על העין שלך? טוב נו, לא משנה, ביי אני יבוא לבקר אותך מחר, וגם אני אוהבת אותך"אמרה רונית בבישנות.
-אחרי 20 דקות-
"היי עמוס"
"רונה, אין לי כוח להתחכמויות האלה, אז אני פשוט יגיד לך את זה בצורה עדינה, כדי שהמוח המעוות שלך יקלוט, עופי מפה."
"עמוס אם לא הייתי שם הוא היה הורג אותך."
"בגללך הוא כמעט הרג אותי" אומר עמוס בטון גבוה.
"מה איך אתה.."אמרה רונה בקול מופתע.
"איך אני יודע, כי הדוד הדפוק שלך, סיפר הכל לרונית."
"עמוס תקשיב לא התכוונתי שזה יצא ככה."
"אז איך התכוונת שזה יצא?שאני ימות"אמר עמוס בלגלוג.
"אני רציתי שתהיה שלי"
"בזה שאני ימות?"אמר עמוס בעצבים.
"לא, רציתי שתחשוב שאני מצילה אותך, ותרצה אותי."
"אפילו לך זה נשמע טיפשי, עכשיו תעופי מפה"
רונה יוצאת מהחדר, עצובה, ומצוברחת שראשה פונה למטה מהשפלה.

"מה שלומך"אומרת רונה, ומנשקת את עמוס.
"אני מרגיש יותר טוב"
"באמת, אתה לא אומר סתם בשביל להרגיע אותי נכון?"
"אני באמת מרגיש יותר טוב"
הרופא נכנס לחדרו של עמוס ואומר שעת הביקור הסתיימה.
"מה רק הרגע הגעתי"אומר רונה במבט מופתע.
"ביקור חולים זה בין 2-5, עכשיו חמש, אז נגמר הביקור, פעם הבאה תבואי קצת יותר מוקדם."
"טוב אני יכולה עוד דקה"
"כן דקה זה לא נורא"
"מה אם התבושת אמרת שהם מורידים לך אותה היום"
"כנראה טעיתי, מחר הם יורידו לי את התחובשת"
"טוב ביי"
"ביי"
"למה אתה לא אומר לה"?אומר הדוקטור בחוסר הבנה.
"להגיד לה מה?"
"שאתה כבר לא תראה יותר בעין ימין."
"אני לא יודע איך להגיד לה"
"אל תפחד, אם היא אוהבת אותך, זה לא יפריע לה."
רונית עומדת מאחורי הקיר, ושומעת את מה שהרופא אומר, מפני ששחכה את הטלפון שלה במקרה, היא זזה מהקיר מסתכלת על עמוס, ואז….