תגובות יתקבלו בברכה :)

הגורל – פרק 2

01/02/2014 630 צפיות תגובה אחת
תגובות יתקבלו בברכה :)

למחרת התעוררתי ונפגשתי עם פייג' וג'יידן. סיפרתי להם על החוויה שעברתי. פייג' גיחכה. "סיפור מוזר סיפרת לנו עכשיו. אתה בטוח שהוא לא היה חלום?". "הוא לא היה!" התעקשתי, למרות שלא הייתי לגמרי בטוח. "יש עוד עולמות מעבר לזה שאנחנו מכירים פה בכפר שלנו, ויש כוח רע מאוד שמנסה להשתלט עליהם. מה אם הוא יגיע לפה? מה נעשה אז? המפלצת שראיתי הייתה מפחידה מאוד, ואני די בטוח שהיא הייתה מרושעת בעצמה". ג'יידן לא נראה מרוצה מהסיפור. הוא הסתכל עליי בפרצוף לא מאמין ואמר: "אתה מגוחך". "עזוב את זה." אמרה פייג' "בואו נתחיל בתחרות. הראשון שעובר את כל החוף ומגיע לקצה הכפר מנצח." "מקובל" אמרנו אני וג'יידן. זמן קצר לאחר תחילת המירוץ הבחנתי במנהרה קטנה שנמצאת בין סלעים גדולים על קו החוף. עצרתי את הריצה והחלטתי להיכנס למנהרה המוזרה. בפנים היה חשוך ולח, כמה פטריות צמחו על גבי קירות המערה, המשכתי ללכת קדימה עד שלבסוף הגעתי למבוי סתום, היה נראה כאילו היה המשך פעם, אך כעת ההמשך היה חסום על ידי אבנים גדולות שנפלו מגג המערה. הסתכלתי מסביבי. ראיתי ציורים מצוירים על הקירות. הסתכלתי מקרוב יותר ראיתי חריטות מוזרות, לא הבנתי מה המשמעות שלהן. המשכתי להסתכל, פתאום אחת מהחריטות הייתה נראית מאוד דומה למפלצת שנלחמתי מולה באותו לילה, ומולה בן אדם עם חרב, "הבן אדם הזה הוא אני" לחשתי לעצמי "לא יכול להיות". פתאום מאחוריי נשמע קול, "תסתכל מקרוב" אמר הקול המוזר מאחוריי "כי מה שתראה הוא הגורל שלך". "מי זה?" הסתובבתי בבהלה. ראיתי מה שנראה כאיש עם גלימה ארוכה, המכסה את גופו וראשו. "מי שאני זה לא משנה" אמר לי האדם המוזר שעמד מולי "שער העולמות נפתח, בקרוב כל העולמות יפלו אל הכלום הנורא של האופל". "מה זה אומר?" אמרתי, אך לשווא, האיש כבר נעלם. התכוונתי לצאת החוצה כשאחד מציורי הקיר תפס את עיני. שם מה שהיה נראה כפייג', היא שכבה בין בניינים בוערים, ומה שהיה נראה כמוני מחזיק באותה חרב שאיתה נלחמתי במפלצת. רצתי במהירות החוצה. בעודי מתקדם חזרה לעבר הכפר קפצו עליי פייג' וג'יידן "איפה היית??" הם שאלו אותי בנחרצות "חשבנו שהלכת לאיבוד". התכוונתי לספר להם על מה שקרה אך חשבתי שהם לא יאמינו לי בכל מקרה ולכן שתקתי. "אני התעייפתי ועצרתי בצד." שיקרתי להם. "בכל מקרה, נראלי שנהיה מאוחר, כדאי שנתחיל לחזור." ובעודינו חוזרים לכפר התרוצצו בי מחשבות. "מה קורה כאן?" חשבתי לעצמי. "ולמה זה קורה דווקא לי?".


תגובות (1)

מה הולך פה?
אני כבר רוצה להמשיך לקרוא!

01/02/2014 10:54
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך