החיים האמיתיים- פרק 3 :)

ביום שישי בערב קאלי ואלי לקחו אותי לשופינג. למרות שזה היה הדבר האחרון שרציתי!
"עד שמישהו נורמלי רוצה אותך, עד שאת מסכימה, נראה לך שניתן לך ללכת עם ג'ינס וגופיה?!"
"מה הבעיה עם ג'ינס?"
"אין שום בעיה עם הג'ינס פשוט זה לא מתאים לדייט ראשון." קאלי הופיעה בין קולבי הבגדים עם שמלה כחולה ביד.
"קחי תמדדי" אמרה עם חיוך מרוצה על הפנים.
נכנסתי למדוד את השמלה בלית ברירה, לא יודעת אני לא טיפוס של שמלות, ועוד מיני?!
"לא יודעת, לא נראה לי.." אמרתי ויצאתי בביישנות.
"אוי תשתקי מטומטמת, אשלי את נראית פצצה אם הוא לא רוצה אותך הוא דפוק!"
"קאלי נכון שזה מבליט לה את העיניים?"
"כן, השמלה הורסת, אש היא ממש יפה עלייך את יפיפייה!"
"תודה." חייכתי וחיבקתי את שתיהן. כמה שאני אוהבת אותן.
"עוד לא, לא סיימנו." הן אמרו ביחד, כאילו תיאמו מראש.
"למה אתן מתכוונות?"
"יש עוד הרבה עבודה, נעליים, מניקור, תספורת חדשה, איפור וצריך להחזיר אותך בזמן לשנת יופי קלה." הן לא נורמליות!
"זה דייט לא חתונה." אמרתי להן ברצינות- אין מצב שאני עושה את כל זה עכשיו.
"תשתקי ותני לנו לעבוד." אמרה אלי, קאלי חייכה ושילמה על השמלה.
"אוקיי, עכשיו נעליים, מה הסגנון שלך?"
"נעלי ספורט" קבעתי בתקווה שהן יעזבו אותי.
"חח מצחיקה, נו רציני את חושבת שניתן לך לצאת עם נעלי ספורט?! ציניות, לא עכשיו!"
"הייתי רצינית מאוד, אל תבנו על עקבים אין לי מושג איך הולכים על הדבר הזה."
"אוקיי שללת עכשיו את כל הנעלים שיש לי…" אמרה אלי. אני, על עקבים?! אבסורד. זה כמו להגיד לקאלי להרים משקולות. (בלתי אפשרי!).
"טוב מסע הקניות המטורף הזה נגמר עכשיו. דיברתי עם ג'ייס, הוא אמר לי להיות אני וכל הדברים האלה זה הכי לא אני אז אולי תנסו לעזור לי בדרך אחרת?"
חשבתי שהן עומדות להתפוצץ עליי. טעיתי, קאלי ואלי הבינו אותי והתנצלו הן אמרו שהן נסחפו. טוב הן צודקות בהתלהבות שלהן עברו 5 שנים…
חזרנו הביתה בערך ב12 בלילה, ופשוט דיברנו ודיברנו על בנים, על בגדים ועל כל עוד מיני דברים עד שנרדמנו. התעוררנו ב1 בצהריים, היינו מותשות. קאלי ואלי פשוט התחרפנו.
"יש לנו 6 שעות לעבור על הכל. תכנסי למקלחת עכשיו!" התחלתי לצחוק.
"תירגעו, בואו נאכל קודם ואז נראה." ברגע שהבטן של אלי התחילה לקרקר הן נאלצו להסכים.
סיימנו לאכול ושכנעתי אותן לשבת קצת לראות טלוויזיה. ב3 נכנסתי להתקלח וכשיצאתי הן היו מוכנות עם השמלה, עם נעליים (סניקרס שהיו לי בארון) וערכת איפור.
"עם כל הכבוד לאופי אנחנו לא מוותרות על היופי." התלבשתי נעלתי את הנעליים, לא נתתי להן לאפר אותי ובגלל קאלי שכעסה שאני לא נותנת לה לעבוד הסכמתי להן לשים לי קצת גלוס ומסקרה.
הן החליקו לי את השיער ואספתי אותו לצמה ארוכה ושחורה. אני מוכנה- פיזית.
"אוקיי, שמלה, נעליים יופי אני לא ערומה. אבל על מה אני ידבר איתו?!"
"על הכל, תתחילי את. תשאלי אותו על דברים שהוא אוהב לעשות, סרטים מועדפים, מספר אחים, דברים בסיסיים כאלה." אמרה קאלי.
"כן ושהוא ישאל אותך על תחביבים או משהו כזה תשחקי אותה ביישנית, תגידי לו שאת אוהבת מוסיקה." השלימה אלי.
"לשחק אותה ביישנית? זה לא יהיה קשה…" השעה 6 וחצי עוד חצי שעה הוא אמור לבוא לאסוף אותי. קאלי ואלי הלכו ואני יושבת מול המחשב מעבירה תמונות מהפלאפון למחשב, ואז אני מקבל הודעה, "פרטים אה?", אוי ג'ייס.