הכפתור – מתוך הספר הסיפורים המותחים בעולם.

ביום חמישי בבניין מספר 3 ברחוב רוטשילד בתל אביב , קומה מספר 7 גרה גברת ג'יימס.
ו- 2 קומות מעליה גרה גברת כהן.
בכל יום חמישי בשעה 22:00 מגיעה גברת כהן לדירה של גברת ג'יימס לתה או שתם לפטפט..
~דפיקה בדלת~
"כןן!!" קראה גברת ג'יימס.
גברת כהן נכנסה בצעדים קטנים והתיישבה בשולחן העגול שבחדר המטבח.
"נו, מה עם הטפטוף הזה בקומה למעלה אצל גברת לביא?.." פתחה גברת כהן "חשבתי שבתור ראש וועד הבניין את אמורה לטפל בדברים כאלה." הוסיפה.
ענתה לה גברת ג'יימס "אני אעלה אליה אם היא לא תתקשר.."
"טוב.." אמרה גברת כהן "אני חייבת לספר לך משהו.."
"נו תספרי לי!!" אמרה גברת ג'יימס.
"לפני שבוע, בני" אמרה גברת כהן " קנה מעיל בכסף רב, היום חזר הביתה בצהריים שאחר הכפתורים לא נמצא "
"נער לא אחראי, אין מה להגיד.." סיכמה גברת ג'יימס את הנושא
גברת כהן החזיקה את ראשה ואמרה " הטפטוף הזה משגע אותי, בואי נעלה לבדוק.."
"טוב נוו…" אמרה גברת ג'יימס
הם לקחו את המפתחות של כל הדירות בבניין ועלו.
~דפיקה בדלת~
אין עונה
~דפיקה בדלת~
אין קול ואין עונה.
"אולי נוותר?" אמרה גברת ג'יימס
"לא!" פסקה גברת כהן
"טוב נו…" וויתרה גברת ג'יימס
היא לקחה את המפתחות של כל דיירי הבניין ופתחה את הדלת בחריקה קטנה,
היא לא הייתה בסלון ובמטבח.
הן פתחו את דלת חדר השינה לאט.
ופתאום… ראו את גברת לביא שרועה על המיטה ערומה, עם סימן חניקה על צווארה.
ואגרופה קמוץ למחצית. ובתוכו כפתור.
כמו הכפתור של בנה של גברת כהן.