הסוד שבעליית הגג!- פרק 2
בפרק הקודם:
מסיבת פיג'מות כייפית! איטה בעמצע הלילה שומעת רחשים בארון,..
פרק שני:
איטה קמה מי מיטתה ולאט לאט מיתקדמת לארון. היא פותחת את הדלת וצעצוע שביכלל לא ידעה על קיומו נפל עליה.
'מה זה הצעצוע הזה?!' שאלה את עצמה.
זה היה ארנב ישן מאוד העשוי מי סמרטוטים ובקבוקים.
איטה נשמה עמוק והלכה לישון… בבוקר כאשר כולן התעוררו איטה סיפרה לכולן וכולן אמרו שהיא סתם ממציאה ושזה לא הגיוני וברור שלא אמיתי.
"באמת! אני לא ממציאה! אני לא ילדה שקרנית! תבינו! אני רוצה רק שתאמינו לי!" אמרה איטה.
"איטה, את יודעת שאני וכוול שאר הבנות לא מאמינות בשום רוחות רפאים ובשום שדונים ודברים כאלה… אנחנו לא בנות משוגעות! האל היחדים שאנחנו מאמינות בו זה ה', את לא יכולה להחליף את ה' בסתם רוחות רפאים שלא קיימים ביכלל… ועם רוחות רפאים היו קיימים בני אדם היו מיזמן מגלים אותם…" אמרה שיר.
"אבל בנ האדם כבר גילו! יש המון תמונות של רוחות רפאים!" אמרה איטה.
"זה פוטושופ" אמרה אליס.
"מאיפה לך?" שאלה איטה.
"ומאיפה לך לדעת שזה היה רוח רפאים? אולי זה סתם איזה עכבר שניכנס לך לארון וסתם רצה לחפש אוכל?" שאלה אליס.
איטה החליטה בינתיים לא לדבר על הבובה שנפלה עליה כאשר פתחה את הארון.
"בטח אתן צודקות!" אמרה אפילו שעדיין לא התאיישה וניסתה לגלות מה קורא…
כאשר כוול הבנות הלכו לביתן איטה הלכה למיטבח וסיפרה את הסיפור לאמא שלה.
"אני מבינה אותך… ליפני כמה ימים חלמתי על אבא שלי, שמת במילחמה.. ואני עכשיו מרגישה געגועים אליו! בטח רוחו עדיין גרה בבית הזה אבל אני לא ממש בטוחה!" אמרה.
איטה הוציאה מילקוטה את הצעצועה.
"אמא? את יודעת אולי של מי זה?" שאלה איטה והראתה לה את הבובה.
"לא נכון! זה פשוט לא נכון!" אמרה אימא.
"מה קרא?" שאלה איטה.
אמא שלה חטפה לה מהיד את הבובה והתחילה ליבכות.
"אמא? את בסדר? מה קרה?" שאלה איטה וחיבקה את אמא שלה בישביל להרגיע.
"זאת הבובה שאבא שלי הכין ליפני שהוא מת, ליפני כ14 שנה איבדתי אותה וזאת הייתה המזכרת היחידה שלי מימנו! איפה מצאת?" שאלה.
"בארון, לא היו רק רחשים אלה כאשר פתחתי את הדלת הבובה נפלה עלי…" הסבירה.
אמא שלה התחילה ליבכות.
"תודה רבה לך איטה! את מצאת את המזכרת האחרונה שלי! תודה לך! תודה תודה תודה!!!" אמרה אמא שלה וחיבקה אותה חזק חזק…
ההמשך יבוא…
כמה תגובות וממשיכה (מחר כי כבר כואבות לי העיניים והעצבעות)
מקווה שמעניין♥
תגובות (8)
יאיייייייייייייי תמשיכי
תמשיכיי
שלום לסופרת החדשה!
קראתי את הסיפור שלך והוא נשמע מעניין.
אני מאוד אשמח להמשיך ולקרוא אם יהיה לי זמן.
יש לי כמה הארות קטנות, שאולי יעזרו לך בהמשך הכתיבה.
אני מקווה שאת לוקחת הכל ברוח טובה, ולא נעלבת. אם כן, ראי הכל כמחוק.
יש לך כמה שגיאות כתיב: "איטה *באמצע* הלילה שומעת רחשים בארון"
"קמה *ממיטתה*"
והמילים "מיתקדמת" ו"ביכלל" צריכות להירשם ללא י'.
מקווה שעזרתי. יום טוב!
אני לא נעלבת! לא משנה לי מי ומה יגיד העיקר שיעזור לי בהמשך…
אני יודעת שיש לי שגיאות כתיב… אני עובדת על זה וביגלל זה אני כותבת סיפורים בישביל להתאמן ולגמרי לישכוח מדבר הזה "שגיאות כתיב"
ותודה לך קלואי :)
נשמע ממש יפה!
מצטערת שלא הגבתי קודם פשוט קראתי (ספר)
אבל יש דבר אחד שקצת מפריע לי: עדיין לא עשית תאור של הדמויות והסבן עליהן לא שילבת את זה בסיפור, יש את זה רק בתגובות בפוסט הראשון, מה שלא טרחתי לקרוא…
וואי נכון! אופסי! איך אני יוסיף עכשיו?
אולי באמצע אני יעשה סוג של פרק ששם אני מסבירה על כול דמות? מה אתן חושבות?
לדעתי תוסיפי עכשיו שהיה לקוראים מוסג על מה הסיור ומי הדמויות ומה קורה במהלך הסיפור :) תמשיכי
עכשיו אני מי פרק מיוחד שבוא אני מסבירה על כול דמות….