מבחן האומץ-פרק 11

דיינה התעוררה לשמע צעקות מהמיסדרון.
"מייק אתה נורמלי?!" צרחה פיית' בבעתה כאשר הוא דחף אותה על הריצפה בחוזקה.
הוא שתק והסתכל עליה.
מסביבם התאספו ילדים ועזרו לפיית' לקום.
"אתה מטורף?!" צעקה שרלוט וחיבקה את פיית' הבוכייה. "מה קורה לך?!"
"מה קרה פה?" שאלה דיינה. מייק הסתובב ורץ לעבר חדרו.
"מייק הפיל הרגע את פיית' לריצפה.." אמרה שרלוט וליטפה את שיערה השחור והארוך של פיית'.
"זה שום דבר…" מילמלה פיית' ומשכה באפה.
דיינה פערה את פיה. היא ידעה שמייק בחיים לא יעשה דבר כזה, ובמיוחד לא לפיית'.
"את בסדר?" שאלה את פיית'. היא הנהנה.
דיינה חזרה לחדרם. היא נסתה להכנס לחדרו של מייק אך הוא נעל.
"מייק תפתח." הוא לא ענה. הוא הסתכל על הדלת ובלע את רוקו.
"תפתח עכשיו." אמרה שוב דיינה, הפעם ביותר נוקשות.
הוא המשיך לשתוק. "לכי מפה."
"אני לא הולכת עד שאני שומעת מה הלך שם" אמרה דיינה.
מייק נאנח ופתח לה את הדלת. "מה את רוצה?"
"למה לעזאזל דחפת את חברה שלך על הריצפה?! השתגעת?!" צעקה דיינה ונכנסה לחדרו.
הוא שתק. הוא בעצמו עוד לא הבין למה עשה את זה. הם היו בדרכם לחדרו, כאשר משהו השתלט על ראשו והוא החל לפעום בכאב. ראייתו הטשטשה והוא פשוט הכה במה שעמד לידו. אחרי כמה דקות ראשו חזר לעבוד כרגיל והוא ראה את פיית' על הריצפה. רק אז הבין מה הוא עשה.
"אני מחכה לתשובה!!" התעצבנה דיינה.
"אני… לא יודע…" מילמל מייק וראשו שוב החל לפעום בכאב. הוא אחז בראשו וראייתו החלה שוב להטשטש. הוא נפל על הריצפה בכאב ורגע לאחר מכן הוא התעלף.

כעבור כמה שעות התעורר מייק בבית חולים. הוא פקח את עיניו באיטיות וראה מסביבו את פיית'. הוא הופתע לראותה אחרי מה שעשה לה. היא ישבה על כיסא לידו ובכתה.
הוא הרים את ידו בקושי וליטף את שיערה השחור והחלק. היא הופתעה ממגעו והרימה את עיניה. חיוכה התרחב והיא ניגבה את עיניה מהדמעות. הוא חייך והמשיך ללטף את שיערה. היא נשענה עליו ונישקה את לחיו.
"לא מגיע לי שתיסלחי לי.. אני לא יודע מה השתלט עליי, אבל אני מבטיח לך שזה לא הייתי אני באותו רגע.. אני פשוט… לא יודע מה קרה שם…" מילמל מייק בכאב והחזיר את ידו אליו.
"אבל אני כן סולחת לך, כי אתה חשוב לי ואני.. אמ.." התחילה פיית' ואז השתקקה.
מייק בלע את רוקו. "אני.." אך פיית' השתיקה אותו ונישקה את שפתיו.
"אני רואה שאנחנו מפריעים" צחק אריק שנכנס יחד עם דין נושא בידו ארבעה בקבוקי קולה.
מייק חייך והתישב לוגם מבקבוק הקולה שלו.
"הכל בסדר עם שניכם?" שאל דין ולגם גם הוא מהבקבוק.
"בסדר גמור" אמר מייק ופיית' חייכה. כעבור דקה דיינה נכנסה וחייכה לעבר מייק הצוחק.
"חמודים, אכפת לכם להשאיר אותנו לבד לכמה דקות?" אמרה דיינה וליטפה את ראשו של מייק.
"כן פיית' בואי תראי את הדבר הזה שם בחוץ.." מילמל אריק ומשך את פיית' החוצה.

~בינתיים בפנימיה~
"שמעתם מה קרה למייק? הוא התעלף!!" אמרה דמי והתישבה בחדר שלה ושל פיית'. מסביבה ישבו ג'ייק, שרלוט, לירון, יולי ומל.
"אני יודעת! זה כזה מפחיד!" אמרה לירון והתנדנדה אחורה עם רגליה.
"תקשיבו אני חושבת שההתקף שלו וההתעלפות קשורים אחד לשני… כאילו הם קרו באותו היום וזה…" אמרה יולי והחלה לקלוע את שיערה הבלונדיני לצמה ארוכה.
"אתם יודעים, אולי כל זה קשור גם לחטיפה!" הציעה לירון.
"אין מצב" אמר ג'ייק והתקרב לשרלוט. הוא הניח את ידו על ידה והיא חייכה.
"בעצם אולי היא צודקת." אמרה דמי וקמה במהירות. "פיית' סיפרה לי שמייק לא זכר דבר מהחטיפה. וגם היא אמרה שכשהוא הכה אותה, אז היא הרגישה שזה לא הוא. שמשהו השתלט עליו. היא גם אמרה שדיינה הראתה לה את הצילומים שבו רואים שתי נשים חוטפות אותו." היא חיטטה בתיקה של פיית' והוציאה את הפלאפון שלה.
"מה את עושה?!" אמרה שרלוט "תעזבי את זה!"
"חכי אני חושב שהיא יודעת מה היא עושה" אמר ג'ייק ומשך את ידה בכדי להושיב אותה בחזרה.
"הנה" דמי לחצה על כפתור והראתה לילדים את המסך. על המסך הופיע הסרטון שבו פרי ואמנדה חוטפות את מייק.
"תראי. הן קושרות אותו.. ו…הנה!! תראו!" אמר ג'ייק באימה והצביע על רובה קטן שהצמידה פרי לראשו של מייק.
"מה הקשר?" שאלה יולי. "תקשיבו, נראלי הן שמו לו משהו במוח שגרם לו לעשות את הדברים האלו.."
"מה כמו שבב כזה?" שאלה לירון.
"תאמת יש מצב" אמר מל והפעיל את הסרטון שוב.
"למה הפעלת את זה שוב?" שאלה דמי ולקחה מידו את הפלאפון.
"הן ממש חתיכות" אמר מל וחייך חיוך ממזרי.
דמי הכתה אותו בידו וקמה במהירות. "תקשיבו כבר מאוחר.. בואו נלך לישון ומחר נחשוב כבר על הכל.."
"דמ בואי שנייה…" אמר ג'ייק ותפס בידה. שרלוט הסתכלה עליו במבט שואל והוא סימן לה עם הידיים 'עוד רגע'.
"כן?" אמרה דמי בחיוך.
"זה בשבילך.." אמר ג'ייק והוציא מכיסו פתק סגול והגיש לה. "שליח הדואר הביא את זה לחדר שלנו היום בבוקר. כתוב על זה את השם שלך אז.."
ברגע שראתה את המכתב חיוכה של דמי נמוג. היא פתחה את המכתב וקראה אותו. כשסיימה עיניה נמלאו דמעות שקופות והיא קימטה את המכתב וזרקה אותו על הריצפה.
ג'ייק התלבט לרגע, ואז הרים את המכתב ושם אותו בכיסו. הוא מיהר החוצה בכדי להדביק את האחרים.
הוא נכנס לחדרו ונשכב במיטה. הוא נשם עמוק ופתח את המכתב. עיניו נפערו.