מבחן האומץ-פרק 13

אריק בלע את רוקו. מולו עמדה נערה שפרצה הרגע דרך החלון וכנראה, כוונותיה לא טובות.
"אני קלואי" אמרה הנערה והורידה את המסיכה מפניה. פניה היו יפהיפיות; שיערה בלונדיני וגלי שהתנופף ברוח, עיניה כחולות בהירות כלכך עד שהיה אפשר לחשוב שהן לבנות. שפתיה אדומות ומסרטטות, ובאפה נצץ עגיל כסף קטן בצורת פנינה.
דמי ואריק החלו להתנשם בכבדות. האוויר בחדר נהיה דליל יותר ויותר והחמצן החל לאזול.
"מה.. קורה.. פה?" הנשם אריק.
"אהה זה רק מדלל החמצן שלי.. לא צריך להתרגש." אמרה קלואי בחיוך ערמומי והחלה להתקדם לעברם.
"אז מה חמודים, אתם יודעים איפה נמצא מייק טומפסון?" המשיכה קלואי.
"איך זה… שעלייך.. זה… לא.. פועל..?" התנשמה גם דמי.
"אה, כי לי יש את זה" אמרה קלואי ותפחה קלות על השרשרת הצמודה לצווארה. "זה גורם לי לנשום אוויר כרגיל"
באותו הרגע התפרצו לחדר ; פיית', ג'ייק, שרלוט, מייק, לירון, דין ויולי.
"שלום מייק" אמרה קלואי וחייכה, הפעם חיוך אמיתי.
מייק נראה מבוהל "מה את עושה כאן? את יודעת שאסור לך להיות פה!!"
"נראה לך שאכפת לי מהחוקים של מילה הדפוקה הזאת?" אמרה קלואי והתקרבה אליו. מייק נסוג אחורה.
"מה מייקי, אתה לא שמח לראות אותי?" המשיכה קלואי.
"את צריכה ללכת מפה.. עכשיו! אני.. נפרדנו! את.." גימגם מייק אך קלואי התעלמה.
היא התקרבה אליו עד שפניהם היו במרחק של סנטימטר אחד.
פיית' בלעה את רוקה. היא ידעה מה עומד לקרות עוד רגע. ואכן כעבור שניה נישקה קלואי את מייק בעדינות. פיית' הרגישה איך גופה מתכווץ. היא זיהתה את הפנים של מייק כאשר הוא נהנה ממשהו מאוד, וזה כאב לה.
"שכחתי כבר כמה התגעגעתי לנשיקות שלך" אמרה קלואי. "ולהרגשה הזאת שאני שולטת עלייך" הוסיפה ברישעות. מייק נראה כמו בתוך כישוף.
היא עלתה על החלון והוא מאחוריה. היא הרימה את ידה ופתחה אותה במהירות. "לילה טוב מתוקים" ובשניה הזאת כל הילדים נפלו על הריצפה מעולפים, חוץ ממייק שהסתכל עליה בחולמנות.
היא שלחה את ידה מתחתיה והחלה לסובב אותה בצורת עיגול. תוך שניה הופיעה מתחתיה מכונית אדומה קטנה, והיא קפצה לתוכה, ומייק ישר אחריה.
היא החלה לנסוע ובינתיים מייק התנער מהכישוף.
"שיט! שוב את מכשפת אותי! את יודעת שזה אסור! אני ידווח עלייך! למלכה! למשטרה! לכולם! הם יאסרו אותך!! מכשפה מטורפת שכמוך!!" צרח מייק בפאניקה.
"מייקי נראה לך שאכפת לי מכמה שוטרים עלובים? או ממלכה דפוקה? אני יותר חזקה מכל כוח המשטרה והמלכה ביחד! ועם אני ישיג את השרביט של מילה, אני יהיה אפילו יותר חזקה מכל העולם הזה ביחד!! וכאן אתה נכנס" אמרה קלואי ועצרה את המכונית. הם עצרו באמצע יער.
"הו לא. אני לא עומד להשתתף באחד מהשיגעונות המטורפים שלך את מבינה? אני לא אוהב אותך יותר ולעולם לא אוהב! את סתם מטורפת!!" צעק מייק והחל לרוץ חזרה למקום שממנו באו.
קלואי צחקה. היא הושיטה את ידה לגובה פניו וסגרה אותה לאגרוף. רגליו של מייק נעצרו במקום. הוא ניסה להזיז אותן, אך ללא הצלחה.
היא התקרבה אליו וכרחה את ידיה סביב צווארו.
"מייקי לא למדת שאני משיגה את כל מה שאני רוצה? רציתי אותך, קיבלתי. אני רוצה את השרביט ואני גם אקבל." היא חייכה ברישעות.
"את לא קיבלת אותי, כי אני לא מאוהב בך כבר. את לא יודעת מה זה אהבה אמיתית?! אולי תיקחי מישהו שיכול לאהוב אותך גם בלי קסם! מכשפה מטורפת שכמוך!!" התעצבן מייק וניסה שוב לזוז, ללא הצלחה כמובן. "ושלא תעזי לנשק אותי!" הוסיף.
"אף אחד לא אומר לי מה לעשות. אפילו עם הוא חמוד ומהמם כמוך" אמרה קלואי ונישקה את שפתיו שוב. מייק נשבה בקסמיה מיד והיא שיחררה אותו. הוא חיבק את מותניה והיא חייכה.
היא התנתקה ממנו. "מחר בערב אנחנו עומדים לפרוץ לארמון של מילה ולגנוב את השרביט. בגלל שאני המכשפה האחרונה בעולם, בעזרת השרביט אני אהיה בלתי מנוצחת!" אמרה קלואי וצחקה.
הם נכנסו לתוך בית קטן שהוסתר ביער. בבית הייתה ספה מרופטת, רובה, שולחן קטן שעליו הונחו שתי חרבות וסכין קטן.
קלואי הסתכלה עליו ומחאה כף. מייק יצא מההלם של כישוף ההאהבה שהטילה עליו קלואי כל פעם ששפתיו נגעו בשפתיה. "ועכשיו לילה טוב" אמרה והרימה את ידה. מייק נפל על הארץ בקול חבטה.
"הוא כזה מתוק כשהוא יישן" אמרה קלואי לעצמה וחייכה. היא נשכבה על הספה המרופטת ועצמה את עיניה.

~בינתיים בפנימיה~
"פאק מה קרה כאן?" אמר אריק וקם משפשף את ראשו בכאב.
"אח כואב לי הראש.." אמרה דמי ונעמדה גם היא.
"אני זוכר מה קרה פה! הבחורה הכי כוסית שקיימת פרצה לפה וחטפה את מייק!" אמר ג'ייק בחיוך ניצחון.
"מה? היא לא הייתה יפה בכלל!" התעצבנה שרלוט.
"שר, היא הייתה הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים שלי" אמר דין ונזכר בקלואי בחולמנות.
"מייק נחטף ואתם מתעסקים בעם היא הייתה יפה או לא?!" התעצבנה פיית' והלכה לכיוון החלון.
"את סתם מעוצבנת כי היא נישקה את מייק מול הפנים שלך והוא נהנה מזה" אמרה יולי ונגעה בראשה הכואב בעדינות.
"ממש לא!!!! מייק נחטף!!! אין קשר לנשיקה שלהם!! ואנחנו נפרדנו בכלל וממש לא אכפת לי עם מי הוא מתנשק!!!" צעקה פיית' בעצבנות.
"וואו מישהי פה עצבנית…" מילמלה לירון והתקרבה אליה.
"היי תראו!!" אמרה פיית' ותלשה פיסת נייר מהעץ שליד החלון.
"זאת מפה!" אמרה לירון ולקחה מידיה את הנייר.
"רגע, מה קלואי עשתה בכדי שאנחנו נרדם ככה?" אמרה לפתע שרלוט.
"בטח סם הרדמה או משהו כזה…" אמר ג'ייק והתישב על המיטה. שרלוט התיישבה לידו.
"לא רגע.. דין אתה לא חושב ש.. שהיא גם..?" אמרה שרלוט בפחד והסתכלה לעבר דין.
"גם אני חשבתי על זה, אבל אין מצב. אמא הייתה האחרונה..!" אמר דין אבל לא נשמע כלכך בטוח בעצמו.
"על מה אתם מדברים..?" שאלה דמי.
שרלוט הסתכלה לעבר דין, והוא הינהן.
"מכשפות" אמרה שרלוט.
"זה לא סתם סיפור אדיוטי שמספרים לילדים קטנים?" שאל ג'ייק והרים גבה.
"ממש לא. אמא שלנו הייתה כזאת. למכשפות יש את הכוח לשלוט בהכל בעזרת תנועות ידיים וכוח מחשבה. התנועה הזאת שקלואי עשתה בידיה בכדי שניפול חסרי הכרה, היא הייתה מוכרת לי.. אמא שלנו הייתה וטרינרית והיא השתמשה בתנועה הזאת בכדי להרדים את החיות. פעם המכשפות היו מרושעות והשתמשו בכוחן לרוע. אמא שלנו תמיד סיפרה לנו שהיא אחרונת המכשפות בכל העולם. אבל אחרי שראיתי את קלואי, אז כנראה שלא." סיימה שרלוט.
"הבנתי את זה!! תראו! כאן באמצע היער יש עיגול, כלומר נקודת ההתחלה. פה מסומן השטח של ארמון מסויים ופה באמצע יש איקס, כלומר נקודת הסיום. קלואי רוצה להשיג משהו שנמצא בתוך הארמון, ואנחנו יודעים איך להגיע אליו" סיימה לירון.
"אז כנראה שיש לנו איזה מכשפה לעצור" אמרה דמי.