מציאות וחלום פרק 2

"אבל אני צריך להגיד לך שאתמול שני ראתה איש יוצא מהבנין שלנו בריצה כשהוא מחזיק
ספר היא נבהלה מאוד אך לא ידעה מי זה כי פניו היו מכוסות.
"אוי לא!" צעקה אמא, "אולי זה האלבום שלי!"
"למה האלבום הזה כלכך חשוב לך? שאלתי, "מה יש בו שאת מסתירה?"
"לא משנה!" צעקה אמא וטרקה את הדלת.
עמדתי כמה שניות המום כשלפע דפקו בדלת. ניגשתי לפתוח את הדלת וראיתי אדם עם
חולצה מלוכלכת ומכנסיים משופשפים שואל אם יש לנו לתת לו כמה אגורות.
בחנתי אותו מכל הצדדים והוא היה דומה לאיש שחיטט בזבל.
אחר כך הוא שאל שוב ואמרתי שכן. נתתי לו כמה אגורות וסגרתי את הדלת.
לאחר כמה שניות יצאתי החוצה ועקבתי אחרי האיש, שנראה לי מוזר. ראיתי אותו מדלג
על כמה בניינים ונכנס לבית בקומה הראשונה. החלטתי לבוא ולראות את הבית מחר.
כי לא הודעתי לאמא שאני הולך, וגם ככה היא עצבנית, אז החלטתי לא להסתבך.
למחרת, לאחר בית הספר ולאחר שסיימתי את שיעורי הבית כתבתי לאמא שהלכתי לחבר
ואני אחזור בסביבות חמש. לקחתי מפתח ויצאתי מהבית. הלכתי לבית של האיש המוזר.
דפקתי בדלת, אף אחד לא פתח וגם לא שמעתי צעדים. הבנתי שאין אף אחד בבית.
ניסיתי לפתוח את הדלת והדלת היתה נעולה. נכנסתי דרך החלון וקפצתי הביתה.
הסתכלתי על הבית וראיתי תמונה מוזרה. התקרבתי ונעגתי בתמונה, התמונה זזה וראיתי כפתור.
נבהלתי, לא ידעתי אם ללחוץ. בסופו של דבר לחצתי. שמעתי צעדים. הסתכלתי מהחלון וראיתי איש מתקרב. הסתובבתי וראיתי שהכפתור נעשה תיבה. וראיתי את האלבום שהאיש המוזר לקח מהפח
של הבנין שלנו. שמעתי את הצעדים קרובים יותר ורציתי לברוח, אבל לא הספקתי.
ראיתי את האיש נכנס. הסתכלתי לו על הפנים והוא הסתכל עלי.