משחקי המוות- פרק 1

דפיקה בדלת. אני, ג'ינג'ר לוקאס, מהעיירה לאפלור שבצ'פטפ. בפתח הדלת הייתה אמי. "ג'ינג'ר…את צריכה להשתתף במשחקי המוות. קיבלנו צו. כלומר, את קיבלת צו." היא אמרה לאט, כשכל מילה גרמה לה סבל כבד, והדבר נראה בפניה. היא הושיטה לי מעטפה שעליה היה כתוב: 'משחקי המוות-צו'
פתחתי מהר. בפנים היה דף נייר ועליו כתוב: ממלכת צ'פטפ-נציגות משחקי המוות. שלום ג'ינג'ר לוקאס, את נבחרת לייצג את צ'פטפ במשחקי המוות השנה. אין דרך להתנגד, אלה חוקי שבעת הממלכות או שכל משפחתך תושלך לכלא! אנא, מלאי את כל בקשותינו וקראי היטב את החוקים והם…" הפסקתי לקרוא. ראיתי שכתובות הוראות וחוקים…
פחדתי להבחר, אך מפני שאני אמיצה גם שמחתי.
היו לי עיניים כחולות שהעיפו מבט רצחני למי שהביט בהן לעומק. היה לי שיער שחור חלק והוא התאים לאופי שלי.
הבנתי שימים אלה עלולים להיות הימים האחרונים בהם אראה את משפחתי.
היה לי האומץ. רצתי מהר מאוד. הייתה לי יכולת לירות חצים טוב יותר מכל בן גילי שאני מכירה- אבל פחדתי.
אף פעם לא היה לי קשר הדוק עם הוריי, אבל עם סבתי כן.
רציתי לנצח, כמו שהיא ניצחה כשהייתה בת 16.
היא ניצחה, אבל בשביל זה הרגה את חברתה מלינגל ואת ידיד שלה מברלנט.
כלום לא עניין אותי. רק משחק ההישרדות הזה, משחקי המוות. לעבור אותו ללא פגע.
בלי בכי. בלי דמעות.
יצאתי אל הקרב. קרב של דם.
אבל הייתי חזקה, רוחי הרצחנית נכנסה בי חזק והלכתי לבשר את הבשורה לסבתי, פאולה.