נקמה פשוטה

איך מתחילים לספר?איך שופכים סיפור חיים לדף .תמיד הלב היה מנותק מהגוף ועכשיו אני צריך לשפוך הכל לתוך דוח משטרתי ?
\"כן ויש לך רק שעה לעשות את זה\"
הוא יצא מהחדר והדלת נסגרה ברעש מחריד אני זכרתי כל רגע במדויק מאז שזה התחיל ועד לרגע שהתיישבתי בכיסא בתחנת משטרה אבל לא הצלחתי להזיז את היד ולכתוב את הכל אני ניסיתי להרגיע את עצמי בעזרות נשימות איטיות ,כיווצתי ידיים והכנסתי אותם לכיסי המכנס אני הבטי למעלה והסתתכלתי על השעון שזז בצורה מהירה. איך אני יכול לספר הכל בשעה?אני חייב להתחיל.

\"ביום הולדת 10 שלי אבא שלי לקח אותי לקאמפינג ביער שליד העיר שבה חיינו אנחנו הקמנו אוהלים וצלינו מרשמלו במדורה \" איכ איזה קילשאה של אב ובן לחשתי לעצמי והנחתי את העיפרון על השולחן והתנשפתי מיאוש אבל אני חייב להמשיך לכתוב נשאר לי רק 50 דקות
\"באמצע הלילה שמעתי רעשים מבחוץ ושהסתכלתי לצד אבא שלי לא היה שם ויצאתי החוצה לחפש אותו ומצאתי אותו משתין בשיחים והוא הסתכל אלייי בפרצוף מובך וצחקתי ומאחוריו בן אדם עם מסיכה,המסיכה הייתה צהובה עם משולשים כתומים באזור העיינים רציתי לצעוק לו שיש מאחוריו מישהו אבל מיד האיש עם המסכה חבט בראש ועילף אותו אני צרחתי מפחד ואז בא מאחורי מישהו וכיסה את עיניי עם בד ואת הפה שלי עם כפפה שהחזיק בידו,שמעתי רק אנשים צוחקים וגיצים של מדורה. זרקו אותי הצידה והסירו את הבד שכיסה את עיניי אחד מהם התקרב אליי ועמד מולי עם המסיכה המגוכחת שלו בצבע ירוק עם שתי עיגולים אדומים באזור הלחיים
הוא התכופף אליי ואמר \"אני חשוב שאתה הולך להנות מזה\" ואז צחק הוא תפס את פניי והרים את ההפנים שלי לכיוון אבא שלי שהחזיקו בו שתי אנשים לבושי שחור וגם הם עם מסיכות מטופשות
ואז בא השלישי הזה שחבט בו הוא תפס בסכין וקרע לו את החולצה ואז התחיל לחתוך לו את אזור בית החזה ,עצמתי את עיניי כל כך חזק אבל הוא פתח לי אותם בכח וצחק ואז הם קירבו אותו אליי וראיתי אותו כמעט בוכה ומנסה ליהות חזק בשבילי אבל דמעה נפלטה לו מהעין והוא בוהה בי ומנסה ללחוש שהכל יהיה בסדר בעוד שהאיש עם המסיכה פתס בשיערו ושיסף את גרונו מול העיניים שלי ,דם חם נתיז לי על הפנים ולא הצלחתי להסיר את המבט מהעיניים החסרות חיים של אבא שלי וכל מה ששמעתי זה את הצחוק שלהם כאילו זה הכל בדיחה.אני לא הרגשתי עצוב באותו הרגע רק הרגשתי מבפנים כאילו משהו בוער הסתכלתי הצידה וראיתי מסמר חלוד תפסתי אותו במהרה ודקרתי את הבחור שתפס בי בצוואר \"
הייתי ילד קטן ! צעקתי על המראה שם שברור היה חלון שהחוקרים רואים הכל .
נכנס שוטר ואמר לי להמשיך ושנותר רק 35 דקות,
\"35 דקות רק? הרגיש שעבר יותר\"
אמרתי לשוטר
\"תמשיך\"
ענה לי ויצא שוב מהחדר
אז כמובן המשכתי לכתוב לשוטרים את הסיפור של חיי
\"הדם של הבחור שהרגתי שהיה על הידיים שלי היה עדיין חם ורצתי ביער ,לא יודע לאן ולא יודע לאיזה מטרה כנראה אינסטינקט הישרדותי אני רצתי את שבשלב מסוים ראיתי כביש ואורות של מכוניות ,רצתי בכל הכוח ולמזלי עצר שם זוג אנשים
\"אה בסדר? הם שאלו ,אני מנסה להחזיר את הנשימה ומצביע אל כיוון היער ובאופן כלשהט האנשים האלה נעלמו הבת אמרה לו להתקשר למשטרה ואחרי כמה דקות הם הגיעו ועשו חיפוש ביער ואותי הושיבו בתחנת משטרה ושחזר שוטר אחד עם שיער בלונדיני ועיינים חומות לבוש מדים נקיים ,לטעמי יותר מדי וישר קפצתי אליו ושאלתי אם הם מצאו אותם הוא התכופף אליי והסתכל לי בעיניים ידעתי שזה משהו רע
\"לא מצאנו כלום הוא אמר\"
לא האמנתי לו ,חייב ליהות שם משהו למה אף אחד לא האמין לי כל השנים הלאה,חשבו שאני שמשוגע!.
\"כעבור כמה שנים גדלתי במשפחות אומנה רוב הזמן עד גיל 17 בערך עד שהגיע רגע ששבר אותי נפשית \"חייב לספר על זה? צעקתי לשוטרים נכנס שוטר ואמר לי שכן בקול מיואש ,אני חשוב שנמאס להם ממני מעניין בגלל מה .
\"טוב אני אספר\"
\"אני טייילתי ברחוב וראיתי בר ורציתי להכנס ,שיחקתי אותה גדול ומיד הכניסו אותי בלי תעוגת זהות ישבתי על בר וקראתי לברמן שיביא לי משהו לשתות הסתכלתי הצידה וראיתי אדם עם זקן שחור ועיניים מכווצות ושיער מקורזל עם תיק גם על חולצת גוף קרועה מתוך המכנס הציצה מסיכה…מסיכה ירוקה עם עיגולים אדומים בלחיים רק יותר הרוסה מזאתש ראיתי שהייתי קטן
יצאתי החוצה וחבטתי בקיר הבר הצדדי החזקתי בראשי וניסיתי להתעשת הסתכלתי עליו מהחלון והוא עמד לעזוב את הבר שברתי את הבקבוק שהיה מונח על המדרכה ושברתי אותו לחצי ,שמתי אותו בכיס המעיל שלי וישבתי וחיכיתי להזדמנות .הוא יצא החוצה ובידו הבחנתי בסימני הזרקה באתי אליו ואמרתי ואמתי שאם הוא רוצה להשיכ חומר שיבוא בעוד דקה למאחורי הבר לא לקח לו הרבה זמן להחליט והוא צץ מאחורי הבר בעודו מחכה לסם שלו קפצתי עליו קירבתי את הסכין לצווארו
\"רוצה לשמוע בדיחה?\" שאלתי אותו
וקרעתי לו את החולצה וחתכתי לו את בית החזה וצחקתי בזמן ששיספתי את גרונו והדם שלו נזל על הרצפה הלחה מאחורי הבר וישר ניקיתי הכל עד הפרט הקטן ביותר ומאז לא חזרתי לבתי אומנה\" .
אוי שיט נשאר רק 20 דקות? עד שהתחלתי להנות
\"ההמשך של הסיפור היה פשוט בואו נקרא לו \"נקמה פשוטה\" אני פרצתי לתחנת המשטרה וחיפשתי את התיק ששל הרצח של אבא שלי\"
אתם יודעים מה היה כתוב שם?! צעקתי לשוטרים שמתחבאים מאחורי החלון
היה כתוב שם וזה מה שאני זוכר במדויק
\"ילד ננטש על ידי אביו וסובל מהזיות וטראומות ומדחיק את האירוע ונותר יתום\"
\"אני רציתי להרוס את תחנת המטרה על מה שהם כתבו ששם אבל לא יכולתי להתפס ,עדיין לא אני מצאתי רק רמז אחד ,חשוד אחד,מסיכה אחת. בחור בעל מסיכה אדומה על איקס צהוב במצח בשם ג\'ון ווילברג אני מצאתי כתובת שם ולאחר כמה לילות הייתי שם מול הבניין העלוב שבו הוא גר ,אתם מבינים הייתי צריך למצוא את הכלי רצח המושלם שבו אני יהרוג אותו.
עליתי במדרגות שאני מחביא את כלי הרצח במעיל אני דפוק על הדלת ובחור בעל כרס וגופייה לבנה פותח את הדלת
\"ג\'ון?\" שאלתי אותו
הוא שיפף את העיניים כאילו קם משינה וענה לי שכן דחפתי אותו פנימה וסגרתי מאחורי את הדלת ,הושבתי אותו על כסא עץ והוצאתי מהמעיל סכין מעוגלת שמוצאים בעזרתה את הבפנים של הבשר הוא היה נראה מבוהל וניסה לברוח אבל תמיד הטיפש חזר אל הכסא הסתכלתי עליו ושאלתי \"רוצה לשמוע בדיחה?\"הוא הניד בראשו לאמר לי שלא וצחקתי קרעתי אתה הגופייה שלו בעזרת הסכין והתחלתי לחתןך האת גופו הוא דימם כל כך מהר שאפילו לא הספקתי להנות מלשסף לו את הגרון\".
\"אני רציתי עוד לנקום באנשים בעלי המסיכות המטופשות אני חושב שהייתי צריך לשאול אותו אם הוא יכול לספר לי על עוד מהאנשים עם המסיכות ,חיפשתי בדירה שלו ומצאתי יומן עם אנשי קשר רובם היו שמות אבל היה שם אחד שפשוט היה כתוב \"1\" כאילו זה השם שלו התקשרתי למספר וענה קול כבד ניסיתי לחקות את קולו של האיש השמן שכרגע הרגתי למרבה הפתעה איך שהוא הצלחתי וקבענו להפגש בבית שלו וקיבלתי את הכתובת שלו .
למחרת הלכתי לדירה שלו בשעה מוקדמת בבוקר ודפקתי בדלת אבל אף אחד לא ענה לי אז נכנסתי דרך החלון ,זה מה שאמורים לעשות לא? .הוא נכס לבית וישבתי ושתיתי לי תה הוט היה מבוהל וניסה לברוח סגרתי את הדלת מאחוריו וקשרתי את יידו והובלתי אותו לחדר שלו
\"תבין היה לי הרבה זמן פנוי בדירה שלך והתחלתי להשתעמם ומצאתי משהו שעניין אותי\"
הוצאתי את המסיכה שלו של מפינה מודחקת בארון ,המסיכה הצהובה עם המשולשים הכתומים בעיניים ,זרקתי אותו על המיטה וקפצתי עליו הוצאתי סכין מהכיס והפרצוף שלו היה מבוהל \"אל תדאג זה לא בשבילך זה לא מספיק….מיוחד\" זרקתי את הסכין הצידה והלכתי למגירה ששם שמתי את מה שמחינתי היה הנשק האהוב עליי זה היה סכין קצבים ארוכה ויפה
תפסתי את הידיים שלו ושאלתי עם חיוך ומעט צחוק \"אתה….רוצה….לשמוע…בדיחה…?\" צחקתי בקול רם מול הפנים המפוחדות שלו תפסתי בסכין קצבים וחתכתי את ידו השמאלית ואז חתכתי את הבית חזה שלו ולבסוף הפאנץ\' של הבדיחה הייתה נשיסוף של הגרון שם הכי צחקתי ולא הפסקתי לצחוק\".
נכנס שוטר ושאל אם סיימתי
\"חכה,יש פאנץ\'\" וחייכתי אליו
\"אתם כבר יודעים את ההמשך נכנסתי לתחנת המשטרה שהמסיכה שלו ביידי וישבתי על הברכיים שעצרתם אותי והנה אני
\"נו זה לא הסוף?\" אמר השוטר
צחקתי ופניתי אליו \" זה יכול ליהות הסוף,
זה לא\"
נכנסו שתי שוטרים לעצור אותי
הסתכלתי עליהם ושאלתי \"רוצים לשמוע בדיחה?\"