רצח לא ברור פרק 3

-בלש-
"לאט יותר" ביקשתי. סם הגיעה רותחת לזירה הפשע. "אחד לא מספיק לא הא?" שאלה את כריס. הוא הניד בראשו. "אותם סימני חניקה ומאבק ברגליים ובידיים, אבל אני לא יודע אם הוא הורעל או מת מסיבה אחרת. אברר יותר כשאגיע למעבדה" אמר.
"רגע אחד…." אמרה סם. "זאת… קורל" אמרה קפואה. "כנראה הילדה הזאת חיטטה קצת יותר מידי…" אמר כריס. "או שהיא מצאה את הרוצח והוא היה חייב לדאוג שאף אחד לא ידע. המקום הזה די קרוב לתחנה. היא בודאי הייתה בדרכה לספר לנו ו…" "לא ממש הצליחה" השלים כריס.
"בוא דרייק" קראה לי. "דרייק?" שמעתי שוב. היא הסתובבה עד שמצאה אותי כשלושה מטרים לפני הגופה. "מה אתה עושה?" שאלה אותי בלגלוג. לא עניתי לה. הייתי מרוכז בעקבות שמצאתי. "דרייק!" עכשיו כבר צעקה עלי. הסתובבתי אליה ומבט תמים על פני. היא שלחה לי מבט נוזף. "מה?" הבטתי בה בתמימות. "תראי מה מצאתי" אמרתי והראיתי לה את העקבות. "אילו היית נשארת עוד שנייה היית שומעת שמייק, שאותו אני כן מכיר, הסביר שלפי סימני החניקה זה גבר בסביבות גיל הארבעים, כנראה הוא התעלל בה מינית. הוא אמור להיות כמטר שבעים ושלוש עם מידת נעליים ארבעים ושש עד חמישים ושוקל כפי הנראה כשמונים ק"ג." אמר בנימה של ניצחון. "כמו איזה מידה טביעת הנעל המאוד כבדה הזאת נראית לך?" סם הסתכלה עלי במבט מעוצבן שהיא הייתה עיוורת ושאני גיליתי את זה לפניה. "תקרא למז"פ שינסו לפענח את המידה ומי יודע, אולי הם יגלו עוד דברים…" אמרה. קראתי למז"פ ונכנסתי למכונית. "לאן נוסעים?" שאלתי. "לזירת הפשע הראשונה" אמרה. "לראות אם אפשר לחבר בין שני הדברים…."
דפקנו על דלת הבית שבו נמצא בחצר גופת הקורבן הראשון. אישה נחמדה העונה לשם רוזי פתחה את דלתה והזמינה אותנו להיכנס. התיישבנו על הספה מול רוזי ובעלה גרי. "מר וגברת מקדוגל, אתם יכולים לחשוב על מישהו שיודע מתי הממטרות שלכם עובדות?" שאלה סם. "לא…לא שאני יודע" מלמל גרי. "רגע…." פני של רוזי החווירו. "מה אם אמרלד?" פנתה אל בלעה.
"מי זו אמרלד" שאלתי. "אמרלד זאת הבת שלנו" אמר חלושות גרי. "אין טעם לסבך אותה במשהו שהיא לא קשורה אליו רוזי" נזף באשתו. "מר וגברת מקדוג…" "איפה בתכם גרה מר וגברת מקדוגל?" שאלתי בלי לבזבז אף רגע. "אני חושבת שהיא בדיוק עברה דירה" אמרה רוזי. "את יודעת לאן?" שאלה סם ולקחה סוף סוף עמדה. "לא…" ענתה רוזי. "אבל אולי חברתה קורל תוכל לעזור לכם" אמרה. "קורל?" שאלה סם. רוזי הנהנה. "קורל ג'רק?" שאלתי. רוזי הנהנה שוב. אני וסם הסתכלנו זה על זו.