&&&

הי זה התחלה של &&& (מה שאומר שאתם יכולים להמשיך את הסיפור… (לינק בסוף) )

אני בחושך. לבד. אין לי אויר , או שיש לי אויר. אני כבר לא יכול להבדיל בין יום ולילה, בין קולות בראש שלי לבין אותם האנשים האלה מדברים, בין הזיות לבין הערפל המעומעם שאני רואה מול עיניי. הכל התחיל כשהייתי ביער עם אחותי הקטנה, אנה. "דילן" היא לחשה, "תתחבאי," אמרתי לה, "רוצי למקום בטוח…" ראיתי שהיא לא בטוחה והוספתי "אני מאמין בך אנה!" צעקתי את צעקתי האחרונה ורצתי בעיוורון חושים מוחלט אל עבר ההמון של המדענים שרץ אחרינו. נבלעתי ביניהם, והדבר הבא שאני זוכר זה שאני מתעורר בחדר לבן, מסריח מחיטוי וקור, ו – בטמטום רב – צועק בכל כוחי " א נ ה " למרות ש – 'כל כוחי' זה מעט מעבר ללחישה, רופא צעיר שעומד לידי שומע ובלי להסס צועק "הוא התעורר!" בקול עמוק משציפיתי, ולוחץ על כפתור אדום שהחזיק ביד ימין שלו. ביד שמאל הוא החזיק מיכל מחובר לכפתור שמלא בנוזל ירוק עם צינורית בצד. ברגע שהוא לחץ על הכפתור החומר הירוק נזל אל הצינורית שעכשיו אני רואה שמחוברת אל יד שמאל שלי. עכשיו אני בחושך. לבד. אין לי אויר , או שיש לי אויר. אני כבר לא יכול להבדיל בין יום ולילה, בין קולות בראש שלי לבין אותם האנשים האלה מדברים, בין הזיות לבין הערפל המעומעם שאני רואה מול עיניי.

לינק:
https://www.tale.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%9d/%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%99-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa.html