סיפור קצר בחרוזים
עפו חלפו ונשכחו המון שנות אור
ובפתח ממתינות עוד שנים בתור
הממתינות אינן מבשרות את היפה
הממתינות מבשרות את הגעת הקשה
כל פעולה שיגרתית וקלה
הופכת לקשה ומבקשת עזרה
למרות הכאב הפיזי והנפשי אין ברירה
הגוף נחלש הזכרון ברח ועם כל הבושה
מבקשים עזרה מהמשפחה הקרובה
ומה מגלים בעקבותה כי המשפחה עסוקה
המשפחה איננה יכולה לצערה להושיט עזרה
והימים שנהנתה מעזרתו המסיבית של מבקש העזרה
הימים נשכחו וכמובן כולם עסוקים ומה יהיה מי יעזור
זה סיפור אכזרי אך לצערי כה אמיתי ובמקום לקבל מזור
מקבלים סטירת לחי מקבלים טריקת דלת אוי לבושה
לאותה עזרה שאת דרכה איבדה והיא לא מגיעה
אלה השנים שממתינות בתור להכנס לחיי החלש/ה
זו שהייתה את נשמתה נותנת לכל בני המשפחה
זו עכשיו נותרה בגפה ומי ואיך ומתי מישהו יעזור לה?????????
קוראי היקרים זה סיפור בדוי אך חמר למחשבה
המשפחה חייבת להרתם ולהגיש עזרה
בשעה שהיקר לה מכל מקום זקוק לה!!!!!!!!!
תגובות (5)
וואאאוו ממש אהבתי!
אהבתי גם את צורת הכתיבה שלך וגם את הרעיון :)
אשמח אם תגיבי לסיפורים שלי :)
בקר טוב לנופר מעין
מודה לך מקרב לך על התגובה שיצאה מעמק ליבך. אינני יודעת בת כמה את אך בכל גיל, צעיר ככל שיהיה, צריך לדעת ש"העזרה" שה"לתת:" כמובן למשפחה הקרובה וכן לכל ניזקק המושיט יד לבקש עזרה – צריכה להיות נר לרגלינו ועל פיה לחיות.
יום טוב מאד בקי
היי בקי,
ממש אהבתי את הסיפור….
הוא באמת אמיתי ואי מנסה לעזור בכל גבר קטן שאני יכולה לבני משפחי למרות,שאני קטינה,זה באמת מאוד חשוב…
(ניצן)
נופר וניצן המהממות ערב טוב
מודה לכן על התגובות הכה "חמות שלכן" "עזרה למשפחה צריך לתת בכל מצב בכל גיל והעקר שזה ינתן במלוא הלב והאהבה"
תודה לשתיכן בקי
שלום בקי אהבתי מאוד את צורת הכתיבה תמשיכי לכתוב כל מיני סיפורים וגם אשמח שתגיבי על הסיפורים שלי
וסתם שתדעי אני בן תשע וחצי