צ'יזבאט לילי-פרק 2

צ'יזבאט לילי********פרק -2********

כל היום לא הפסקתי לחשוב על זוג העיניים הגדולות בצבע צהוב זוהר ולא הפסקתי לשנן בליבי:'תיזהרי מהעין,תיזהרי מהעין…' כל פעם שמצמצתי עיניי נפצעו. הם בטח ברגעים אלו מנסים להרוג אותי. פתאום,ראשי התחיל לכאוב וליבי הלם בחוזקה,צנחתי אל הקרקע ואז נשמעה צרחה קורעת לב של ילדה קטנה ואז צחוקם של כמה מקולות הילדים. הצרחה הזאת נשמעה כה מוכרת וצחוקם של הקולות,זה היה צחוק חולני,צחוק שהרעיד את כל גופי. "הו, ג'ס! נחשי מי החליטה להצטרף אלינו…" זו הייתה הפעם הראשונה שהקול אמר את שמי. "אוור." אמרתי בכל חנוק. "הו,סליחה, זו הייתה אחותך?" אוור הייתה אחותי הקטנה,כל חיי שמרתי עלייה כי אימי הייתה משוגעת בגלל הקולות ואבי היה נרקומן. אוור הייתה כל חיי. לרגע היה נדמה לי ששמעתי אותה צועקת את שמי ולפני שהספקתי להגיב מצאתי את עצמי ביער אפל,יער שמאד דומה ליער שהיה בחלום-אמת שלי. אותו היער שהוביל אותי לחור שחור. "ג'ס… הם תפסו אותי,אני אוהבת את זה. בואי גם את ג'ס, בואי" אחותי השמיעה צחקוק משועשע. "זה כיף! ג'ס אנחנו ילדות מוות. אין טעם לברוח!" הצלחתי לצאת מהסיוט ורצתי לביתי לראות אם זה נכון,לקות שאני ימצא את אחותי צופה בטלוויזיה. היא באמת הייתה שם אבל לא לגמרי,זאת הייתה הגופה שלה,הדבר היחיד שנשאר לי ממנה. עין אחת שלה הייתה פקוחה. עין צהובה וזוהרת… הרגשתי שאני ממש נשאבת לתוכה ואז נזכרתי,תיזהרי מהעין! עצמתי במהירות את העין הפקוחה של אחותי המתה,הלכתי לחדרי,פתחתי את המחברת וכתבתי:'יום חמישי,הם תפסו את אוור. הם יודעים מה הן נקודות החולשה שלי. נ.ב: להיזהר מהעין.'