קטע מMadness

….
"היד שלך, מה קרה לה?", הנערה הצעירה הסתכלה עליי בהשתוממות, היד הפתיעה אנשים רבים, היד שאיבדתי את רובה, היד שצלקת גדולה נשארה עליה, צלקת מעולם שאני לא רוצה לחזור אליו.
לא רוצה להיזכר בו.
אבל עכשיו חבריה ואולי אפילו היא בסכנה חמורה. "רוצה לשמוע את הסיפור שלי?, על מה שקרה לי שם?",היא הנהנה בפחד אבל בלי היסוס.
"בכל ספר שקשור לעולם ההוא היו חמישה תיליונות ,אחת דרכים הלא נכונות להיכנס, כשהייתי צעירה והתחלתי לקרוא את הספר שלי, ענדתי תליון אחד לצווארי וכך אני גם כן הגעתי לשם, לMadness", שאפתי מעט אויר.
"הכל שם היה כל כך מוזר ,הצבעים התערבבו אחד בשני ויצרו מראה עגמומי ומעוות, עצים מוזרים עם עלים שחורים וסגולים שנאנחו כל הזמן, חיות בלתי מובנות שדילגו לי בין הרגליים, והצללים שזזו תמיד".
היא הקשיבה לי בריכוז רב והחלטתי לא להפחיד אותה כי ידעתי שהיא תיכנס לשם והפחד מהעולם ההוא לא יעזור לה במיוחד.
"הדמות הראשונה שנגלתה לעיני היתה הפנדורה שלי, היא לא דמתה לי כלל, שערה היה שחור ועיניה ירוקות וזוהרות, הדבר היחיד שהיא ניסתה לעשות היה להרוג אותי, לאחר מכן הגיעה החלום, החלום היתה שילוב ביני לבין הפנדורה, היא ניסתה להגן עליי".
הנערה בלעה רוק ואני המשכתי."הן תמיד נלחמו בינהן, אבל הן לא נפגעו, יש דרך מסוימת להרוג כל אחת, דרכים שאני לא יודעת לצערי, פעם הפנדורה ערפה לחלומי את ראשה ודמה של חלום ניתז לכל עבר, דם אדום ובוהק, לא אנושי".
ראיתי שהנערה החלה לפחד אבל כבר לא יכלתי לעצור.
"התחלתי לרוץ מרוב פחד וזו הייתה טעות מצידי, הפנדורה שלי רדפה אחרי והיא הייתה מהירה ממני, היא כיוונה את ציפורניה החדות לעבר פניי , אני מרוב פחד לא יכלתי לזוז, אפילו כשהיא הזיזה את ידה לעברי, בסופו של דבר החלטתי שאני רוצה לחיות וניסיתי להגן על עצמי, חסמתי את פניי בעזרת ידי".
חייכתי חיוך מריר,הייתי כל כך טיפשה אז…
"ואז כהרף עין ציפורניה החדות חתכו דרך בשרי והיא לקחה חצי מידי, דם רב ירד לי אז, והיד הכרותה נפלה על הקרקע, מקובצת לאגרוף. אני צעקתי ובכיתי מרב הכאב.והיא הסתערה שוב ואני פעם נוספת הרמתי את אותה היד כדי לא לפגוע בשאר האיברים, למרות שחלק גדול ממנה כבר לא היה שם. למזלי היא השאירה לי רק צלקת גדולה וארוכה במקום לקחת את שאר היד. ואז חלום הגיעה ואני ברחתי לפה".
……………..
מידי פעם אני אעלה קטעים מהסיפור >