הגדת פסח אישית – ברד

"ברד ירד בדרום ספרד" אומר המשפט המוזר להפליא. זה בסדר, שירד, אבל היי! בוא גם לכאן, לארץ! מה, לא מספיק טוב לך כאן? בעצם, אתה יודע מה? אני קצת מבין אותך, אדוני הברד. כן, בארץ חם, והמחירים של הדירות גבוהים. מה הפלא שאתה לא בא? בטח רק ברגע שאתה חוצה את הקו האווירי של ישראל בא איזה פקיד, ודורש ממך מיסים, וכן, זה בוודאות מעצבן אותך שכל כך יקר לקנות כאן מצרכים. מה הפלא שאתה לא בא? למען האמת, ברד, אני לא ממש מאשים אותך. נכון, זאת ישראל, ואתה יודע, אתה בכל זאת משקע, וזה לא שאנחנו כל כך רחוקים מהקו שבו לרוב אתה יורד, אז מה אכפת לך? מה, רק בגלל כמה שקלים אתה לא תבקר חבר? מה אנחנו לא מספיק טובים בשבילך?, אתה יודע מה ברד, גם את זה אני מבין. לאחרונה, אני לא בטוח שאפשר לסמוך על אנשים, לדוגמא בבנק, הלוואה, רוצים ריבית, וריבית נשמעת מילה יפה, מכובדת, והיא אכן כזאת, מילה יפה יותר ל'לקחתי קצת מהכסף והכפלתי פי מספר ענק, והופ! זה התשלום שלך'". ואנשים אחרים שלא אכפת להם ממך, העיקר הכסף שלך.
אתה יודע מה ברד, שחושבים על זה, אין לך סיבה לבוא לכאן. האוויר כל כך יבש, שאתה בטח תפשיר, ואז מה יישאר לנו? מים? בעצם כן, תבוא, חסרים כאן מים, מצד שני, יש לי הרגשה שאתה לא רוצה שישתו אותך, אחרי הכל, אז לא היית כדור קרח. תראה מה קרה כאן, רק שמעתי שבדרום ספרד יש, ואז ביקשתי אותך, ובום! אני משטח בפנייך את כל הצרות של ישראל. מה זה? מה אמרת? למה אני לא עוזב את ישראל? וואו. למה באמת? למה אני לא לוקח מזוודה וטס לי לדרום ספרד, למֵרִידָה, אליך? אחרי הכל, יש שם נוף יפה,ומבנים מרשימים אז למה לא? אתה יודע למה? כאן נולדתי, כאן אני חי, אני מדבר עברית, לא ספרדית, ואתה יודע מה ברד? אחרי הכל, סבא שלי וסבתא שלי, והוריהם, כולם נלחמו, עבדו, הזיעו והכל בשביל המדינה הזאת, שאני עכשיו יושב ומתלונן עליה, ובכלל, הם הזיעו מאוד, כמו שאנחנו מזיעים. אבל הם הזיעו מעבודה, אנחנו מזיעים מישיבה ביום כל כך חם, העולם מתחמם, אז ברד, בוא הנה, תקרר אותנו קצת, ככה יהיה לנו כוח לעבוד. מי יודע, אולי יום אחד המחירים יצנחו, והכל יהיה בזכותך. אז תעזוב אותך מדרום ספרד, בוא לישראל, אני אחראי על הפלאפל.