יום ראשון בעבודה.

עומר היה בדרכו לעבודה החדשה שלו,
הוא לא מזמן סיים צבא והוא זקוק דחוף לכסף.
כשהוא היה בדרכו לעבודה ספיר התקשרה עליו
״עומרושששששש,״ היא צעקה, מזל שהוא עוד לא הגיע לבנק – העבודה החדשה שלו.
״כן ספיר מה איתך?״
עומר מאוד אוהב את ספיר, אבל לפעמים אין לה טקט.
הם נפגשו בצבא, בתרגיל צבאי שהם עמדו בו ביחד.
עוד מעט יהיה להם שנה ביחד.
והם הוא רוצה לעשות לה משהו אז הוא צריך לעבוד, נקווה שהיא תתן לו.
״חיימשלי אני שולחת לך עכשיו שתי שמלות ותגיד לי מה יותר טובושש ?״
אוח ספיר ושגעון האופנה שלה..
״טוב אהובה שלי אבל אם אני לא עונה אז אני לא יכול בסדר?״ היא בקושי נתנה לו לשיים את המשפט..
״לא אתה תענה!״
״בסדר בסדר ספיר נדבר כבר ביי״.
הוא היה באמצע לחנות את האוטו,
הוא ראה שהחולצה שלו בחוץ אז הוא הכניס אותה למכנסיים.
בכול זאות, רושם רישוני טוב תמיד עוזר (:
והוא לבש מכנס ירוק וחולצה לבנה – אם הוא כבר חתיך, עדיף שיהיה עד הסוף לא?
״שלום?״ הוא שאל, בכול זאות מקום גדול.
״אוו שלום אתה בטח עומר בוסקילה אני צודקת ?״ זו היתה המזכירה של המנהל.
עומר כבר הכיר אותה, היא חפרה לו שהוא בא לרעיון עבודה.
״כן זה אני היי,״ הוא לא נתן לה לענות ויש המשיך ״ איפה המנהל ?״
אולגה, שנראתה מבואסת קצת שלחה לקרוא למנהל ובמפתיע הוא בדיוק יצא, מה שהיה יותר טוב לעומר שככה יוכל לענות לספיר יותר מהר כי הרטט כבר הציק לו.
כעבור 10 דקות עומר והמנהל ישבו באיזה חדר שיהיה אם הכול יעבור חלק ״המשרד״ החדש של עומר.
לפי הקליטה של עומר המנהל הזה קשוח בצורה מפחידה אבל עומר ישרוד איתו עד שיצא לפנסיה.
עומר שכח להוריד את הוליום שמתקשרים ובדיוק ספיר התקשרה.
״עומרוש מה אתה לא רואה את ההודעות??״ עומר ניסה להמישך להקשיב גם לגיא וגם לספיר מה שלא כול כך עבד לו ואז הוא החליט לענות לספיר מה שהמנהל לא כול כך אהב..
והוא התעצבן על עומר.
עומר הכריזמטי דיי מצא חן בעיניו אז הוא אמר לעומר ש״יקבעו מועד אחר לפגישה חוזרת״
עומר שהודה למנהל ועוד יודה לו על כך הרבה חזר לאוטו שלו דיי מצוברח.