משל על שפן

21/05/2013 1452 צפיות אין תגובות

לשפן הייתה תחושה מוזרה.

בחודש האחרון הרגיש שהראיה שלו מתדרדרת. למרות שהקפיד לאכול גזר בכל בוקר, התמונות בחייו הפכו יותר ויותר מטושטשות. הוא גמר אומר ללכת לרופא העיניים בהזדמנות הראשונה.

רופא העיניים שמח לראות את השפן. ״בוא, כנס בבקשה״, אמר.

השפן נכנס והתיישב על הכסא שהוכן עבורו. לאחר שיחת נימוסין קצרה, נפנה הרופא לבדיקה.

״על איזו אות אני מצביע?״ שאל.

״נון״, השיב השפן.

״מצויין. ואיזו אות זו?״

השפן רכן קדימה. ״עין״, ענה בהיסוס.

״בסדר גמור״, אמר הרופא. ״נעבור כעת לשורת האותיות הקטנות. באיזו אות מדובר כעת?״

השפן אימץ את עיניו, אך לא הצליח לזהות את האות הקטנה מן המרחק הגדול, יחסית. ״אינני מצליח לקרוא את האותיות הקטנות.״

הרופא ספק כפיים בחיוך. ״ומדוע אתה רוצה בכלל לקרוא את האותיות הקטנות?״, שאל.

״משום שכדי להצליח בחיים, צריך לקרוא את האותיות הקטנות.״, ענה השפן.

״לא״, ענה הרופא, ״כדי להצליח בחיים צריך לדעת לכתוב אותן.״


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך