אני הצלחה והיא בכלא.

הסתכלתי עוד פעם על תמונת הכיתה שלי מכיתה ח' ונזכרתי על היום שידעתי שאצא מימני משהו גדול…
עוד פעם אנג'ל רדפה אחרי ברחבי בית הספר, המשכתי לרוץ וחיפשתי מקום להסתתר. נכנסתי לפנייה משמאל לתוך מסדרון ונצמדתי לקיר.
"נו לוסי צאי מהמחבוא שלך… אני יודעת שאת איפה שהוא פה…" אנג'ל אמרה בזמן שמתרוצצת באזור… אנג'ל תמיד רואה אותי בתור הפריקית הזאתי, זה שאני אוהבת ללבוש שחור ואני כול היום עם שיער אסוף לעומת שאר הבנות וזה שאני עם נעליי ספורט זה לא אומר שאני פריקית… אני… שונה… לילדה בכיתה ח'…
"מצאתי אותך!!" אמרה ומשכה לי בקוקו הארוך שלי.
"שותקת האא? מטעים לך!" אנג'ל המשיכה לומר, ידעתי שאני אחת שתקנית לא היה לי מה לומר לה, אני אף פעם לא מדברת בבית ספר… בעטתי לה מרפק בבטן, היא התפטלה מכעבים ובזמן הזה ברחתי. ראיתי את פלין, ילד בגילי… הוא תמיד מתבודד, לא מתעסק עם אף אחד… רק אני ניגשת אילו רוב הפעמים… נפלתי על הרצפה ולא הצלחתי לקום… הרגשתי שהיא מאחורי, מיד ליפפתי את רגלי ברגליה וסובבתי אותם לכיוון הרצפה ואנג'ל נפלה גם. התישבתי עלייה והחזקתי לה את הידים לרצפה.
"עם את לא תעזבי אותי אני נשבעת לך שמיד אחרי הבית ספר אני הדאג לזה שתהיי בכלא!! הבנת?!" צרחתי. היא הנהנה במהירות עם הראש, שחררתי אותה והיא מיד ברחה מהמקום. נערתי את החולצה מלחלוך והלכתי לפלין. הוא ישב ליד עץ גדול כזה שבחצר בית הספר.
"ראיתי את מה שעשית לה… זה היה מצחיק…" חייך אליי פלין.
"אהה שטויות…" ענתי.
"שאהיה גדול כול יראו שאני הפכתי למשהו גדול!"
"כן זה מה שאני אומרת…"
"אף אחד לא מאמין לי וצוחק עליי.."
"אני לא.." חייכתי. הוא חייך אלי חזרה.
"אני אומרת שנהיה גדולים נעשה משהו ביחד!"
"כן! לא נצטרך אף אחד!" צעק.
"כן אנחנו כן נצטרך…" אמרתי לו.
"טוב זה… אההה… נכון.." פלין אמר והוריד את הראש. רעיתי כמה בריונים צוחקים עלינו ומתלחששים זה שיגע את פלין אבל ניסיתי להרגיע אותו…
"עזוב.. למה.." לחשתי..
מיד הכנסתי את התמונה למגירה… עצמתי עיינים ונשמתי עמוק…
"היי!" פלין נכנס מהדלת…
"אוו היה פלין! דיברת עם השיווק?"
"כן הם יוצאיו את הספר החדש שלך מחר.. אבל עד אז יש לי הפתעה בשבילך…"
"מה בשבילי?!" הייתי מופתעת. הוא הביא לי קופסא עתופה, התחלתי לקרוע אותה כמו ילדה קטנה. שראיתי מה היה שם מאוד התלהבתי.
"הספר הראשון שלנו…" לחשתי…
"אהה את זוכרת את זה? חשבתי שלא תזכרי" לחש במבוכה. "זה הספר שעבדנו עליו בכיתה ח' יחד… זוכרת?"
"כן… כן…" אמרתי והסתכלתי לעינו. "למה הבאת לי את זה?" שאלתי בסקרנות.
"טוב זה השנה ה 15 שאת כבר כותבת… כנראה שחכת את התאריך אבל בתאריך הזה לפי היומן שלי הוצאנו את הספר הראשון לפני 15 שנה…" ענה לי.
"ואוו תודה," עניתי וקמתי מהכסא של משרדי וצעדנו לדלת. "אתה יודע לא האמנתי באמת במה שאני אגיד שאנג'ל תיכנס לכלא…" אמרתי בזמן שפלין פתח לי את הדלת.
"כן אני גם לא האמנתי שהיא תיכנס לכלא, כמה זמן היא כבר שם?" הוא שאל.
"5 שנים" עניתי לו ויצאנו מהמשרד וחשבנו על הספר הבא שלי…