את לא מתכוונת להפסיק, הא?

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
להפסיק לרכל עליי מאחורי גבי, להפסיק לריב איתי על כל שטות קטנה.. את לא מתכוונת להפסיק עם זה, נכון? את מתכוונת להמשיך כאילו את צודקת, ואני סתם מפגרת.

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
את אומרת שאני אשמה, כשאת בעצם זאת שמתחילה! אל תחשבי שאני אבוא להתנצל, אני הרי יודעת שתחזרי אליי כמו כלבלב קטן וחמוד, תבקשי סליחה מכל הלב, ותקווי להשלמה מהירה. כן, אני לא אבוא להתנצל.

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
אני רואה שאת אף פעם לא באמת באה ואומרת לי כל הכבוד, אלא אם כן את מאלצת את עצמך. אפילו בשנה שעברה, במחצית א', כשקיבלתי תעודת הצטיינות בתחום הלימודי, מה את אמרת לי? כלום. התנהגת כרגיל. בכלל לא היה אכפת לך שהחברה הטובה ביותר שלך זכתה לתעודה כזאת, שאולי היא סתם פיסת נייר מכובדת, אבל אומרת הרבה על ההישגים שלי. כן, הם בהחלט מרשימים. אבל לא, את לא אומרת כלום. ואני, אולי את לא חושבת ככה, אבל אני מרגישה כעס על כך שאת בכוונה לא מתייחסת אל התעודה שלי. באמת, גם "יפה" קטן היה בסדר.. אבל לא, את מקנאה. מקנאה ולא אומרת דבר.

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
את באמת חושבת שאכפת לי מהציונים שלך? אז בסך הכל נבחרת, מתוך שלושים ושבעה תלמידים, יחד עם עוד שני ילדים נוספים, לקבל תעודה שכל תלמיד בבית הספר שואף לקבל. אז לא אמרתי לך כל הכבוד או משהו כזה, אבל מה זה כל כך משנה? באמת, גאוותנית שכמותך. ועכשיו, חצי שנה אחרי, במחצית ב', אני מקבלת תעודה. על שיפור. נו, זה טוב. ראיתי שאת מתלבטת האם להחמיא לי או לא. בסוף לא אמרת לי כלום ולא דיברת איתי. ציפיתי ממך, אפילו שאנחנו בריב, לבוא ולהגיד איזו מילה טובה! או שאת מחזירה לי על ההתנהגות שלי? ילדותית.

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
זו חוצפה לריב איתי, ואז לצפות שאבוא אלייך בשפע של ברכות. אולי לא הייתי צריכה להתנהג כמוך, אבל את לא השארת לי שום ברירה! וחוץ מזה, יש עוד הרבה דברים אחרים שאת עושה לי, ולא חושבת על כך שזה מעצבן אותי. כמו, למשל, שאת נדחפת לי כשאני מדברת עם מישהו, ושאת מנסה להשיג את כל תשומת הלב על ידי עשיית תנועות מטופשות. והתקופה בה ישבתי על ידך. אוהו, כמה ששנאתי לשבת על ידך! במיוחד במבחנים, אני זוכרת שהיה מבחן אחד שסיימת לפני (בטח חיפפת לך שם תשובות מטומטמות) ואז התחלת להסתכל כל הזמן על המבחן שלי. אמרתי לך להפסיק, אבל את? את אומרת לי "אבל סיימתי את המבחן שלי" בקול המעצבן הזה שלך. לאחר כמה דקות שלא הפסקת לסקור את המבחן שלי, ביקשתי מהמורה שתעביר אותי מקום. זו הייתה הקלה, אני חייבת להודות. אבל ברצינות, מה אכפת לך מהמבחן שלי? מגעילה..

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
כולה הסתכלתי לך על המבחן, איזו דרמה! בטח, לכי לבכות למורה. ולמה כשאנחנו נפגשות בפארק, ואנחנו צמאות, אנו הולכות דווקא לבית שלי? מה זה משנה שהוא יותר קרוב, אין לך בית משלך?

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
אני לא אוהבת את האובססיביות שלך לבית שלי, ואת העובדה שאת נדבקת לאחי הקטן כשהוא בפארק עם אבי ואני לא מגיעה.

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
את תמיד מסיטה את האחים שלך שלא ידברו איתי כשאנחנו בריב, כאילו, למה צריך לערב אותם? את סתם ילדה מגעילה ושוויצרית!

את לא מתכוונת להפסיק, הא?
אני עושה את זה מתוך כעס של אותם רגעים, מה לעשות שאת כל הזמן רבה איתי? זהו זה, כבר נמאס לי. אני לא רוצה להיות הכלבלב שלך יותר. לא בא לי להיפגע, וזה משעמם להיסגר במעגל החברתי של שתי חברות הכי טובות וזהו.. לא, זה נגמר. אנחנו לא חברות יותר. הגיע הזמן להתחבר גם אל אחרים, ולאטום את הגיהינום הזה.