בגניבה – פרק 1

Estonian 10/12/2011 6847 צפיות 5 תגובות

~הסיפור הזה מבוסס על שיר שכלול בפרק הראשון הזה. השיר נקרא "בגניבה" והוא נכתב על ידי נורית זרחי~

"לחברתי,
כשעוד היינו נערות.
היה אהוב אחד מאוד,
שגם אני רציתי בו,
כי הוא אותה.
הייתי שם רהיט נשכח,
חשב למין סייחה פרועה.
כשהלך, והיא שטופה אהבה.
(בחוץ את העלים הרוח בחשה).
נגעו אצבעותיי בה, בגניבה" הקריאה המורה.
בהיתי בדף שמול העיניים שלי.
"איזה שיר טיפשי" חשבתי לעצמי.
כמה ילדים מפינת הכיתה צחקקו.
"אתם חושבים שזה כל כך מצחיק" אמרה המורה "אתם לא מבינים שספרות זה לא מקצוע שאפשר לזלזל בו. אתם חושבים שאפשר להגיד מה שבא לך בספרות אבל זה לא נכון. אתם לא מבינים שאלו החיים שלכם? זה יותר חשוב ממתמטיקה או פיזיקה, אלו החיים שלכם".
המשפט של המורה גרם לעוד יותר צחוקים.
"תצחקו, זה אחר כך במבחן, לא תקבלו תעודת בגרות בלי ספרות" אמרה המורה.
"אבל זה אפילו לא חשוב!, סתם לקרוא יצירות של אנשים" אמר גל.
"ותתפלא כמה זה משנה לחיים" אמרה המורה "ועכשיו, יש לי כמה שאלות. קודם כל, משהו יכול להסביר לי את הסיטואציה".
"ילדה מאוהבת בילד וחברה שלה גם והחברה עשתה את זה עם הילד והילדה מדוכאת הולכת לחתוך ורידים" אמר בן.
"איפה כתוב בטקסט שהיא חותכת ורידים?" שאלה המורה.
"היא נגעה בה בגניבה" הצדיק את עצמו בן.
"אבל נגיעה בגניבה, זאת נגיעה שהשני אפילו לא מרגיש, בשביל הדוברת הנגיעה אומרת הכל, זאת אומרת, החברה שלה שטופה אהבה, והיא רוצה קצת מהאהבה של החברה" הסבירה המורה.
"תוכיחי את זה מהטקסט" אמר בן.
"אתם עדיין לא מבינים שאלו החיים שלכם, אתם תבינו, זה יבוא, אתם תראו, הידיים הקפוצות יתארכו, והלב השומר, לא להיפגע, ייפעם, בקצב רגיל, זה יבוא כמו שהטבע רגיל" אמרה המורה.
כולם התפקעו מצחוק. למה אפשר לצפות עוד מבני נוער?
לא ידעתי בעצמי כמה שהשיר הזה, הוא החיים שלי.


תגובות (5)

הסיפור נשמע טווב אהבתי את הרעיון מאוד אבל אולי קצת כדאי לך לספר על הבנאדם שהסיפור מסופר מנקודת המבט שלו… אבל זה דיי טווב מחכה להמשך :))

10/12/2011 09:52

אור אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש במקוריות שלך ובכתיבה המדהימה שלך.
השורה האחרונה בפרק מעומעמת בדיוק במידה הנכונה כדי שהקוראים יסתקרנו לקרוא את הפרק הבא ולא יתייאשו.
כל הכבוד! :)
תמשיך מהר, באמת הסתקרנתי. :)

11/12/2011 06:02

יש לי הרגשה שבסיפור הזה הולך להיות עומק רב…
בפעם הראשונה שקראתי לא האמנתי שבאמת כתבת על זה, האמת? צחקתי.
אבל אחרי שקראתי שוב דבריה של המורה חלחלו אלי ויש לי הרגשה שזה הולך להיות מעניין :)
והיי אור, נחש מה? זה יבוא, אתה תראה, הידיים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להיפגע, יפעם בקצב רגיל זה יקרה כמו שהטבע רגיל :):):):)
הבטחתי להיות רצינית אבל אני לא יכולה, מצטערת!!!! זה פשוט מעניין מדי!!!!!

11/12/2011 07:28

הסיפור נשמע מעולה.
יש פתיחה מדהימה, וסיטואציה מהחיים האמתיים.
תמשיך מהר, עוד היום!

(לבקש מירדן להיות רצינית זה כמו לבקש מראש הממשלה ללכת להאכיל חתולים. אין טעם לנסות- זה לא שווה)

11/12/2011 07:46

מה הקשר?! ואני יכולה להיות רצינית!!!!
הנה תראי:
-פרצוף רציני-
סליחה אור שאני לא רצינית אבל אני מנסה :)
(שירן סתמי)

11/12/2011 09:03
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך