החבר של החברה הכי טובה שלי – פרק רביעי חלק א'

מנוקדת המבט של דריה
" חיכית בחוץ לרופא שיסביר לי על העברה הזאת לכאן למחלקה הפסיכאטרית הרופא בא " אנחנו חושדים שאיימי פגעה בעצמה יש לה סימני חתיכות בכל הגוף גם ישנתי וגם חדשים יש לה סימניי הרבצה רבים בבדיקות רנטגן ראינו שהעצמות שלה אכולות זה קורא מהמון ספורט ראינו לפי הדיקות של מערכת הריאות והנשימה שהיא מקיאה המון אנחנחו חושדים שהיא מקיאה את האוכל שלה עושה המון ספורט וסובלת מאנורקסיה. " מה אנורקסיה ?" "היא לא אוהבת את עצמה ? היא אמרה לך משהו על זה? " " ממש לא אני פשוט בשוק כרגע " אני אתן לך לעכל הכל " הרופא אמר והלך נכנסתי לאיימי לחדר הייתה שתיקה קרה "אני מצטערת"אמרה" על ?" שאלתי " על זה שאני בחיים האלה " " אז את כן ניסית ?" "כן אני ניסיתי להתאבד ."פרצתי בדמעות ויצאתי מהר מהחדר רציתי לקבור את עצמי באותה שנייה יצאתי מהבית חולים הלכתי מהר לא יודעת לאן והרגשתי מסוחררת עד שנפלתי…. הרגשתי מים .. לאט לאט גופי התעורר . מוחי היה ער ממזמן .. היה שם בחור בלונדיני עם עיינים כחולות .. "מי אתה ? איפה אני ? " מיהרתי לשאול " היי קוראים לי אד אני הלכתי כאן ברחוב . מול וראיתי אותך נופלת רצתי מהר אלייך לקחתי את המים שהיו לי בתיק ושפכתי עלייך להעיר אותך… " "תודה " אמרתי עם ניסיון של חיוך ישבנו שם על ספסל פשוט שתקנו שתיקה מביכה עד ש.." אז מה קרה שנפלת ? את רצת והלכת מהר .. חצינו את הכביש באותו זמן רק לכיוונים שונים היית נסערת.. " "עזוב .. לא באלי לדבר על זה.. תודה על הכל אני אלך עכשיו .. " " את לא הולכת לשום מקום .." אמר ותפס בידיי בחוזקה העפתי אליו מבט רציני "למה ? " " א) את מדממת מהנפילה ולא הוזזת את היד עם הדם מהרגע שהתעוררת . ב) אני לא משאיר אותך ככה ג) תבחרי אם לספר לי או לא בכל מיקרה את נתקעת איתי ." נאנחתי קלות .. וחזרתי לשבת " קוראים לי דריה . אני בת 16 עוד חודש והחברה הכי טובה שלי ניסתה להתאבד בגללי. " הוא פשוט שתק וחיבק אותי בחוזקה הדמעות כבר זלגו להם .. " למה בגללך ? " שאל לאחר כמה דקות של שתיקה כואבת " היא עוברת ביריונות . גיליתי שהיא חותכת את עצמה וכדי שלא יאשפזו אותה במחלקה פסיכאטרית לקחתי את הסכין לתיק.. הרופא לקח אותה אחרי כמה שעות " טובות " למחלקה הזאת כי חשב שניסתה להתאבד למרות כל ההחכשות שלה.. והיא הודתה בפניי שזה נכון .. אני לא יכולה להבין אותה .." ועדיין איך זה בגללך ?" "היא טוענת שדיי נטשתי אותה .." " וזה נכון ?" " לא ..ל א קצת .. באו אחרים .. טוב כן …" " אני יכול להבין אותה לצערי .." "איך ?" שאלתי ואותה הנער הרים שרוולו סימני חתיכה רבים היו על יידו .. משום מה הדמעות שלי הפכו לחזקות יותר.. "למה?" " אני לא יכול לדבר על זה .. מוטב שניקח אותך לבית חולים לטפל ביידך … " משום מה לא לחצתי עליו לספר ראיתי את הכאב שבעיינים שלו.. לאט לאט הלכנו לבית החולים התחיל גשם קליל והוא מחבק אותי חזק וחזק .. הגענו לבית החולים התיישבתי על כיסא ואד הלך לקבלה לאחר כמה דקות אד הורה לי לבוא אחריו בסימן עם היד.. הגענו לחדר קטן לבן ששם ישב איש מבוגר " שלום .. מי את..?" "אני דריה נפצעתי .. נפלתי ושלחו אותי לכאן.. נפצעתי ביד.." "תראי לי את היד.." הראתי לו את ידי המלאה בדם הייתי נסערת ומשחוררת לאחר כמה דקות של מחשבה" סיימתי . חשבתי את יידך היו לך סימנים עמוקים … חבשתי את זה עכשיו כדי שלא יזדהם .. תבואי בעוד שבוע לבדוק את החתכים … " אוקיי תודה" אמרתי ויצאתי לאד שחיכה לי בחוץ .. " הייתי רוצה לדבר עם הילדה הזאת .." אמר "אתה בטוח שזה ראיון טוב.." כן" השיב " בוא אחריי .. " הורתי לו .. התדקמנו לחדר של איימי .. נכנסו לחדר של איימי , איימי הייתה בשוק.. " היי איימי" אד אמר.. והוא בכלל לא יודע איך קוראים לה ומי זאת או שאולי כן?!"
מנקודת המבט של אד
הלכתי ברחוב לפתע חלפה ליידי במהריות נערה שנראה כי סוערת יותר נכון נסערת מרוב לחץ הי אנפלה ולא זהה הלכתי אלייה ראיתי שהיא התעפלה היא נחבטה ע"י ברזל ביידה ויידה דיממה שפכתי אלייה מים ולאחר כמה שניות היא התעוררה הייתה שתיקה מביכה אחריי שהיא אמרה תודה.. הכחרתי אותה לספר מה קרה היא סיפרה לי שחברה שלה רצתה להתאבד אמרתי לה שאני מבין כמובן שתהתה איך והראתי לה את החתכים.. החתכים שלי נובעים מהגירושים של הוריי ומהאיבוד קשר עם איימי והבריונות .. הופתעתי לגלות שמי שדריה הילדה שפגשתי דיברה עלייה היא איימי ואיימי הופתעה בידיוק כמוני.."